שלום וברכה מורי ורבותי!
והערב מדליקים נר ראשון של חנוכה!
מה קרה שם באמת? מהו הנס ועל מה אנחנו מדליקים את נרות החנוכה?
מעטים מול רבים, מספר מצומצם של יהודים, בין פחות לקצת יותר מעשרה, לפי מירב ומיטב הדעות, עמדו מול מיליוני עד עשרות מיליוני יוונים שבאו להשמיד, להרוג ולאבד.
מה קרה שם בדיוק?
מה הפריע לעם ישראל כל כך ביוונים? הרי היוונים לא באמת באו על דעת להרוג, הם "בסך הכל" ניסו להכניס תרבות כלשהי, הם "בסך הכל" ניסו להפוך את הספורט לסוג של אלילות, את התחרות למשהו שיגרום לכולם רצון וסיבה טובה לקום בבוקר.
מה כל כך הפריע לחשמונאים, עד כדי שכאשר זה הגיע למלחמה, הם עמדו להרוג או להיהרג?
התשובה היא – אומר לך יהודה המכבי: "יקירי! אני לא סתם גיבור, אני לא סתם שרירן, ואני לא המישהו החזק ההוא שהפך את התרבות הזו לאליל, אני אדם שמאמין באלוקיו ויודע שאת כל הכחות ואת כל הריכוז אני אמור להשקיע בדבר אחד שנקרא תורת ה' יתברך, כאן בעולם הזה".
ה' ברא את העולם בצורה כזו שהוא מובנה ומוכן על פי התורה הקדושה. תתקע"ד דורות לפני שברא הקדוש ברוך הוא את העולם, הוא כבר כתב את התורה באש שחורה על גבי אש לבנה (שקלים ט"ז ע"ב), והחליט אז איך יראה העולם.
זה אומר שאין תורה שמתאימה לעולם, אלא עולם שמתאים לתורה!
את הכחות שלנו צריכים להשקיע שם, להבין מה רוצה מאיתנו הקדוש ברוך הוא, לקיים את זה, ועם זה לשפר וליישם בעולם.
אין משהו אחר שאמור לעמוד בראש סולם העדיפויות.
היוונים לא רצו את תרבות הגוף בתור משהו שיעזור לעבודת ה', או שיעזור לאורח החיים התקין, הם רצו את זה בתור מטרה. ועל כך אמר להם יהודה המכבי: "יקיריי! להרוג או להיהרג!", כי מי שמסיט מפניך את המטרה שלשמה באת לעולם, הרי שהוא מסיט ממך את הסיבה האמיתית לחיות!
