שלום וברכה מורי ורבותי!
מי לא אוכל סופגניות בחג החנוכה? ואם לא סופגניות, לפחות לביבות, ואם לא לביבות, לפחות משהו שעשוי או משמן או ממרגרינה, או גם וגם, ומידי פעם גם עם נגיעות של חלב וגבינה?
מה המקור לכך?
רבותינו מלמדים אותנו (אוצר המדרשים חנוכה) שיהודית היתה האשה שהצילה את עם ישראל באחת מהתקופות הקשות מאותו רשע שניסה להשמיד, להרוג ולאבד. היא הגיעה אליו, השקתה אותו בחלב, נתנה לו את כל הדברים שמרדימים, ולאחר מכן ערפה את ראשו, וכך היתה התשועה לעם ישראל.
זכר לאותו הנס, כולנו מקפידים בימים אלו לאכול כמיטב יכולתנו מוצרים המלווים בשמן וחלב.
כמו כן, לזכר הפסוק: "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" (שיה"ש ד, יא), אנחנו מוסיפים גם דבש, גם חלב, גם שמנים, ומגיעים לתרכובת כלשהי מדהימה ויפהפיה, כל עדה לפי מנהגיה.
אבל יש כאן דבר אחד נוסף. כאשר אדם נמצא לאחר ארוחה משמינה או בעיקר מעייפת, הוא אומר לעצמו: "למה הדבר הזה נברא בעולם? למה הייתי צריך לאכול מהדבר הזה?", תמיד אכילה של סופגניה מלווה בנקיפות מצפון שרק משקה דיאט יכול לעקור אותה מליבו של האוכל…
מה קרה כאן באמת?
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "יקירי! אותו דבר שאתה כל כך מתעב ושונא, אותו דבר שהורס לך את החיים, אותו דבר שאפילו מפריע לך לבריאות, הוא הדבר שבזכותו אתה חי וקיים כאן בעולם הזה!
כי יתכן שאבותיך או אבות אבותיך עמדו שם בפני אותו אליפורני הרשע, שרצה להשמיד ולהרוג את עם ישראל, ודווקא הדברים המעצבנים האלה שנמצאים לפניך בשולחן, הם אלה שהשאירו את אבותיך בחיים, ובזכות זה אתה יכול היום לנגוס בסופגניה לוהטת.
זה אומר שאין משהו שנברא שלא לצורך בעולם הזה, אין משהו שנקרא 'רע', אין שום דבר שאתה יכול להסתכל עליו ולומר: "חבל שהוא קיים כאן בעולמנו זה".
אם לך זה לא בריא, אל תאכל את זה, זו עבירה! תן ביס קטן בשביל "המצווה", ותו לא. אבל מעבר לכך, תשמור על הגוף שלך.