מנתוני משרד הבריאות המתפרסמים הבוקר ב'ידיעות אחרונות' עולה כי ההתנחלות 'אפרת' בגוש עציון היא המובילה בשיעור המתחסנים בני 11-5: 34% מקבוצת הגיל הזו ביישוב כבר התחסנה במנת החיסון הראשונה נגד נגיף הקורונה בדומה למגמה שהתרחשה במבצעי החיסונים בשכבות הגיל הבוגרות יותר.
מהנתונים עולה כי קיים מתאם הדוק בין המצב הסוציו-אקונומי של הרשות לשיעורי ההתחסנות בה. בתחתית רשימת המתחסנים: יישובים ערביים ובדואיים.
מהנתונים עולה בצורה ברורה כי עשרת היישובים המובילים נחשבים למבוססים במיוחד: כפר שמריהו עם 27 אחוזי התחסנות בקרב הילדים במנה הראשונה, להבים וההתנחלות קרני שומרון עם שיעור דומה, ולאחר מכן כוכב יאיר, מודיעין-מכבים-רעות, מיתר, רמת נגב, סביון, עומר ורמת-השרון. בתחתית: חורה, כסיפה ותל שבע שבנגב עם ילדים בודדים תושבי היישובים הללו שהתחסנו, לצד יישובים ערביים ובדואיים נוספים ובהם כפר מנדא, ערערה, טורעאן, ביר אל מכסור רהט ובקה אל-גרבייה.
ב'ידיעות' צויין כי כי הנתונים המצביעים על נתוני ההתחסנות בקבוצת הגיל הזו לפני ש"נוכו" מהם המחלימים, מה שעשוי להשפיע על שיעורי ההתחסנות בעיקר ברשויות החרדיות – שם שיעורי המחלימים גבוהים יותר.
עד כה התחסנו 88 אלף ילדים בני 11-5 – 7% מכלל הילדים בקבוצת הגיל הזו במבצע החיסונים שהחל לפני כשבועיים. 18% מהילדים בקבוצת הגיל הזו נחשבים למחלימים ועדיין לא יכולים להתחסן, אך 75% מהילדים בקבוצת הגיל הזו הם כאלו שיכולים להתחסן אך טרם עשו זאת.
נתוני ההתחסנות בחלוקה ליישובים עולים בקנה אחד גם עם נתוני ההתחסנות בקופות השונות, שכן קופת החולים מכבי מובילה בשיעורי ההתחסנות של הילדים, בין היתר משום שמבוטחיה, על פי נתוני הביטוח הלאומי, נחשבים לכאלו שמשתכרים יותר ובעלי רמת השכלה גבוהה יותר.
פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר איגוד רופאי הילדים אומר: "יש לנו שני מגזרים שהם נמוכים באופן כללי בהתחסנות – הערבים והחרדים, עולם החיסונים מורכב מהרבה מאוד פרמטרים, כמו הידע של המשפחה והנגישות למוקדי החיסונים. בקופה שבה אני עובד, מכבי שירותי בריאות, מובילים בשיעורי ההתחסנות משום ששם שיעור נמוך יותר של מבוטחים משתי הקבוצות הללו והיא חזקה יותר במרכז הארץ. סביר להניח שיש שם מודעות גבוהה יותר לגבי החיסון. בנוסף, יש מקום לבדוק האם בפריפריה מרכזי ההתחסנות נגישים כמו במרכז הארץ".
מומחים מהאוניברסיטאות מצביעים אף הם על הקשר, פרופ' מיכל גרינשטיין-וייס מאוניברסיטת וושינגטון ומנהלת המכון למדיניות חברתית בשיתוף המרכז הבינתחומי אומרת "יש לכך מספר סיבות, למשפחות עם הכנסה יותר נמוכה לעיתים יש פחות פניוּת לעניין הזה, ובמקביל הם נאבקים בכמה זירות ועובדים בכמה עבודות ולעיתים לא מספיקים להגיע לזה. אנחנו יודעים מהרבה מחקרים שלאנשים ממשפחות עניות יש פחות יכולת להתמודד עם המון דברים וזמן פנוי משום שיש להם הרבה יותר החלטות הישרדותיות, וזו דוגמה לכך. ההחלטה לחסן את הילדים מצריכה הרבה אנרגיה והתמודדות".
ד"ר ארז ברנבוים, מנכ"ל בית החולים הציבורי אסותא אשדוד אומר: "אני רוצה להאמין שההבדלים בין היישובים שנמצאים בתחילת הרשימה לבין אלו שנמצאים בסופה בכל הקשור לשיעור התחסנות הילדים, נובעים מכמות המידע שאליו נחשפים ההורים ואיכותו. כרופאים, אנו יודעים שככל שהמטופל נחשף למידע רב ואיכותי יותר הקשור לטיפול אותו הוא צפוי לקבל, הוא גם יותר נוח לקבלו ולהיפך, ככל שהמידע מועט ולא נגיש, הוא מגלה חשש והסתייגות".
