ועדת הבריאות של הכנסת דנה היום (חמישי) בהטלת פיקוח על מחירי הלחם המלא, זאת במטרה לעודד צריכת לחם מקמח מלא על פני צריכת לחם מקמח לבן (שמחירו היום מפוקח ועל כן נמוך ביותר). הדיון, התקיים לאחר ששרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, פנתה אל ועדת המחירים בדרישה לבחון את הכנסת הלחם המלא לפיקוח מחירים, ובהמשך לפניות ציבור בנושא. ועדת המחירים תבחן את הנושא, ותפרסם מסקנותיה.
בראשית הדיון אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ עידית סילמן: "הוועדה רואה חשיבות בעידוד צריכת לחם מלא, ובכלל לחמים ומזונות בריאים וזה אחד היעדים שהצבתי לוועדה. לאחרונה הוטל מס על המשקאות הממותקים ועל כלים חד פעמיים מתוך ההבנה שהדברים האלה פוגעים בבריאות ובסביבה. אנחנו כאן רוצים להגיד מה כן טוב ונכון לצרוך, נקשיב לנתונים ולעמדות השונות ונחליט איך נכון לקדם את זה".
פלורה קוך דוידוביץ' ממרכז המחקר והמידע של הכנסת אמרה: "משרד הבריאות אינו חבר בוועדות האמונות על הפיקוח ואין לו תפקיד בתהליך העבודה. הפיקוח מתייחס היום בעיקר לשיקולים כלכליים אבל לא רק. על פי מסמך שהועבר לנו, המשרד סבור שיש להסיר פיקוח מחירים מתשעה מוצרי מזון שנמצאים כיום בפיקוח, ולהוסיף 14 מוצרי מזון חדשים, ובהם פירות וירקות מסוגים שונים, קטניות ודגנים מלאים".
למשרד הבריאות אין נציגות בוועדת המחירים במשרד האוצר, אבל במסמך שהעביר לוועדה, המליץ להכניס לפיקוח מלבד לחם מקמח מלא גם טחינה משומשום מלא ואגוזי מלך.
פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, הציגה נתונים על חשיבותה של צריכת דגנים מלאים: "10% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל חולה בסוכרת, בכל שנה מתווספים עוד 30-15 אלף חולים, כשחולה סוכרת עולה למערכת פי 2 מאדם ללא סוכרת, ולכן כדאי גם כלכלית למנוע אותה מלכתחילה. המחלה נפוצה במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית, החרדית והבדואית".
עוד עולה מהנתונים שהציגה אנדוולט, שמחקרים רבים מהעשור האחרון מראים שצריכת דגנים מלאים מפחיתה בעשרות אחוזים סיכון לתחלואות שונות: גידולים סרטניים במערכת העיכול ב-22%, מחלות לב וכלי דם ב-25%, יתר לחץ דם ב-21%, תמותה אחרי התקפי לב ב-31% ותחלואה כללית ב-26%.
אולם משרד האוצר לא ממהר לעודד את הכנסתם של מוצרים בריאים לפיקוח. נציגת המשרד בדיון, אביגיל ונקרט, שגם חברה בוועדת המחירים, אמרה: "ברירת המחדל מבחינתנו היא לא להכניס מוצרים לפיקוח, זה מעודד קרטליזיציה ועיוותים שונים בשוק ומרכז יצרנים לתמחר במחיר המרבי. המחירים בארץ גבוהים יותר מחו"ל לא רק, אבל גם בגלל פיקוח המחירים. החמאה והחלב הם אכן דוגמאות לבעיות שנוצרו בשוק". עוד הסבירה שוועדת המחירים המקצועית ממליצה לשרים על צעדים, והם אלה שמחליטים מה מהם לקבל וליישם.
ד"ר אורי מאיר צ'זיק מהמרכז להנהגת הבריאות אמר בדיון: "אחד המהלכים החשובים ביותר לעידוד צריכתו של לחם מלא הוא הצעד הרגולטורי. אנחנו לא יכולים להגיד שלחם לבן מזיק ולא ליצור מהלך רגולטורי שמעודד צריכה של לחם מלא ומפחית צריכה של סוכר מעובד. כל הצעדים שנעשו עד היום לעידוד צריכת לחם מלא לא מספיקים, צריך צעדים נוספים. אין דרך טובה יותר לעשות זאת במבנה השוק הקיים".
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר שפניות רבות בנושא הגיעו לפתחו מאזרחים, ארגונים, חברי כנסת וגופים המקדמים מודעות לחשיבות הבריאותית, המבקשים לפעול להפחתת מחירי הלחם מקמח מלא, על מנת לאפשר לכלל האוכלוסייה לצרוך אותו במחיר סביר. לפיכך, לפני כשבועיים פנתה שרת הכלכלה והתעשייה אל ועדת המחירים בבקשה לבחון את החלת הפיקוח על המחירים גם על מוצר לחם בסיסי מקמח מלא.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: "עם פנייתי אל ועדת המחירים, נעניתי כי הוועדה תבחן את נושא הפיקוח על הלחם המלא. אני רואה בזה צעד נכון וחשוב עבור כלל הציבור, אשר יוכל לבחור לצרוך תזונה בריאה יותר במחירים מפוקחים. צריכת מזון בריא עתידה להפחית בעיות בריאותיות כמו השמנת יתר, ואני אמשיך לפעול בכלים העומדים לרשותי במשרד הכלכלה והתעשייה על מנת למזער את הנזקים הבריאותיים שנגרמים מצריכת מזון לא בריא".
משרד הבריאות העביר מסמך לוועדה ובו הציג את עמדתו, כי יש להסיר פיקוח מחירים מתשעה מוצרי מזון הנמצאים כיום בפיקוח, ולהוסיף 14 מוצרי מזון חדשים ובהם פירות וירקות מסוגים שונים, קטניות ודגנים מלאים, וכאמור לחם מקמח מלא. עם זאת יש לציין שמשרד הבריאות אינו חבר בוועדות האמונות על פיקוח המחירים ואין לו תפקיד בתהליך העבודה.
