שר הביטחון בני גנץ אמר כי הוא מבקש להקפיא את ההסכם שחתמה חברת קו צינור אירופה אסיה (קצא"א) לשינוע נפט מאיחוד האמירויות דרך ישראל עד שתיעשה עבודת מטה ממשלתית בנושא, כך נחשף היום באתר "הארץ". גנץ הביע לראשונה את עמדתו בנושא בדיון סגור שנערך אתמול (רביעי), לאחר פגישה שקיים עם מנכ"ל קצא"א איציק לוי ויו"ר החברה ארז חלפון.
הסמכות להקפיא את ההסכם או לבטלו נמצאת בידיו של ראש הממשלה נפתלי בנט ומשרדו. עם זאת, עמדתו של שר הביטחון לגבי ההסכם, שאמור להגדיל באופן משמעותי את כמות הנפט העוברת דרך ישראל, מחזקת את קבוצת השרים שכבר הודיעו כי הם מתנגדים לו. בשל העובדה שארגונים סביבתיים עתרו נגד המדינה לבג"ץ בנושא – הממשלה נדרשת להגיש עד השבוע הבא עמדה מוסכמת לבית המשפט, ובה לציין אם היא בעד או נגד ההסכם, שנחתם על ידי הממשלה הקודמת בראשות בנימין נתניהו.
כמה מקורות המעורים בפרטים אמרו כי החלטתו של גנץ התגבשה לאחר חוות הדעת שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בדבר הסיכונים הביטחוניים הנשקפים מהסכם שינוע הדלקים, אשר פורסמה ב"הארץ". ח"כ אלון טל ממפלגתו של גנץ, המתנגד להסכם לאור הסיכונים הסביבתיים הרבים שהוא מציב, היה בין הגורמים המרכזיים שדחפו את השר לעסוק בהסכם.
לאחר פרסום הכתבה, נמסר מקצא"א: ״ככלל איננו נוהגים להתייחס לתכני פגישות, אך לאור המידע המופרך שבכתבה, שכלל אינו משקף את הנאמר בדיון ורוח הדיון, מדגישה החברה כי התקיים דיון עינייני ובכלל זה על ההיבטים הגיאופוליטיים, המדיניים וחשיבות נמל קצא"א באילת לביטחון מדינת ישראל״.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת האנרגיה קארין אלהרר ושר החוץ יאיר לפיד כבר הודיעו על התנגדותם להסכם, וכך גם שר התיירות יואל רזבוזוב. משרד האוצר, האחראי על חברת קצא"א, תומך בו. בדיון בכנסת שנערך השבוע אמר נציג משרד החוץ כי את הנזק המדיני שייגרם מביטול ההסכם ניתן יהיה להכיל.
משמעות הסכם לשינוע נפט בין קצא"א לחברת MED-RED Land Bridge מאיחוד האמירויות היא שמספר מכליות הנפט המגיעות לאילת מדי שנה יגדל משמעותית – מכמה ספינות בודדות לעשרות מכליות, שיכולות לשאת עד 270 אלף טונות נפט כל אחת. כמו כן, צפויות לגדול כמויות הנפט שירוכזו במתקני קצא"א באשקלון, עד להעברת הנפט למכליות שיפליגו לאירופה דרך נתיבי השיט בים התיכון.
לפני שבועיים קבע המכון למחקרי ביטחון לאומי כי יש לדחות את מימוש העסקה ולבחון אותה מחדש בשל סיכונים לביטחון אזרחי ישראל. המסמך של המכון הציג שורת נימוקים להקפאת ההסכם. אלו כוללים חשש לפגיעה מצד איראן או עזה במכליות הנפט שישכנו תדיר בים סוף ללא אבטחה, סכנה למתקני התפלת המים המבטיחים את זמינות מי השתייה בישראל, אי-קיום הליך מינהלי ממשלתי תקין טרם אישור ההסכם, וגם פגיעה ביחסי החוץ של ישראל עם מצרים. "התועלת של עסקת קצא"א פחותה משמעותית מהסיכונים האסטרטגיים והסביבתיים שהיא מציבה", נכתב במסמך. במכון תהו "אם נכון שנפט שלא משמש את אזרחי ישראל יסכן אותם".
