בתקופת עריכת הדו"ח התקבלו בנציבות 16,191 מכתבי תלונה, מהם 1,687 מכתבים בנושאי קורונה. מדובר בירידה בשיעור של כ- 36% במכתבי התלונה העוסקים במשבר הקורונה לעומת תשעת חודשי הגל הראשון והגל השני, שבהם התקבלו 2,637 מכתבי תלונה שעסקו במשבר.
הגופים שהתקבלו עליהם מספר התלונות הרב ביותר בתקופת בגל השלישי והרביעי: המוסד לביטוח לאומי – 484 תלונות (1,779 בגל הראשון והשני), משרד הבריאות – 246 תלונות (140 בגל הראשון והשני), משרד הפנים – 149 תלונות (לא התקבלו תלונות בגל הראשון והשני), רשות המיסים – 89 תלונות (135 בגל הראשון והשני), משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – 90 תלונות (48 בגל הראשון והשני) ושירות התעסוקה – 22 תלונות (54 בגל הראשון והשני).
66.4% מהתלונות על המוסד לביטוח לאומי נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן, 60.9% מהתלונות על משרד הבריאות נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן ו- 57.9% מהתלונות על רשות האוכלוסין נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן. מרבית התלונות שהתקבלו בתקופת הדוח עסקו בשירות הציבורי (552 תלונות), בגמלאות (424 תלונות), ברווחה (338 תלונות), בתשלומים ומענקים (161 תלונות) ובחופש התנועה (72 תלונות).
בנוגע לתלונות בנושאי קורונה הנוגעים לגופים האחראים על שירותי הבריאות, 73% ממכתבי התלונה עסקו במשרד הבריאות. מרבית התלונות (99) התקבלו בנושא החיסון, 64 בנושא הנחיות הבידוד ו- 64 על התו הירוק. בנושא גמלאות, מרבית התלונות הגיעו מנשים (58%) ומרבית התלונות על השירות לציבור הגיעו מגברים (62%).
מבקר המדינה אנגלמן: "אופן ההתמודדות של מדינת ישראל עם משבר הקורונה משתקף היטב מבירור התלונות. הנציבות שימשה כתובת למתלוננים כמעט בכל מגעיהם עם הרשויות וחתרה בראש ובראשונה למתן סעד מהיר למתלוננים. מדיניות זו באה לידי ביטוי בכך ש-56.6% מהתלונות נמצאו מוצדקות או שעניינן בא על תיקונו בזמן הבירור. אנחנו זמינים לברור כל תלונה ואני קורא לגופים הממשלתיים להפיק לקחים מהסוגיות העולות בדוח ולתת מענה מהיר ומיטבי לפונים אליכם".
