שלום וברכה מורי ורבותי!
העולם בלחץ, כל אחד ממהר לעבודה, כל אחד מנסה להשיג, ואם יש מתחרים, או-הו! זה איום ונורא.
קולגות? מישהו שיכול להגיע ליעד שלי לפני? מישהו שיכול לקחת לי קליינט? מישהו שיכול לגעת לי במשכורת?
הלחץ הולך ומתמשך!
בספרי הרפואה כתוב שהלחצים שלנו כבני אדם גרועים הרבה יותר מהצרות והלחצים של הזברה כאשר רודף אחריה אריה.
כי כאשר האריה רודף אחרי הזברה, הזברה מעלה את רמת המתח מאפס עד למאה, היא בורחת, ואם היא הצליחה להינצל, כאשר היא מסתובבת לאחור ורואה שהאריה לא "דולק" בעקבותיה, היא מורידה את רמת המתח שוב לאפס.
אבל אנחנו כבני אדם נמצאים במרווחים של מתח של בין חמישים לשבעים אחוזים באופן קבוע. חמישים – שבעים, חמישים – שבעים, אף פעם לא יורדים מחמישים האחוזים.
הגוף שלנו כבר לא יכול לשאת זאת.
הגוף שלנו זה "ההוא" שמשקיע בנו שבעים, שמונים ואפילו מאה ועשרים שנה בעולם הזה, הוא צריך גם את היחס שלו, הוא צריך את שלוות הנפש שלו.
איך מעניקים לו את אותה שלוות נפש?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
"אין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלא נימא" (יומא ל"ח ע"ב).
מה זו נימא? נימא זו שערה!
אין מישהו שיכול לקחת לך משהו אפילו כמלא רוחבה של שערה.
בכמה מדובר, באלפית המילימטר? משהו קטנטן שאתה בקושי יכול לאחוז בידך.
אפילו ברוחב "המשהו הזה" אין מישהו שיכול לקחת את מה שמגיע לך.
ואם הוא קיבל את הדבר הזה, כנראה שזהו הדבר שלא מגיע לך, ואם זה לא מגיע לך, לא היה עוזר אם היית מוסיף שעות עבודה, או פרסומות או משהו אחר שיכול לעזור לפלח השוק הזה להגיע אליך.
כי זה פשוט לא שייך לך!
באותה מידה, מה ששייך לך יגיע גם בלי השעות הנוספות ובלי הלחצים הללו.
מה שנפסק מראש זה מה שיגיע אליך, ומה שנפסק שלא יגיע אליך, לא משנה מה תעשה, זה פשוט לא יהיה כאן!
תנשום עמוק, תנוח, תתחיל להיות רגוע באמת, תבין שמה שאתה עושה זה בסך הכל גזירה של "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג, יט).
אבל זה לא משהו שבאמת מביא את הפרנסה.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
