מנהגי הנִיטָל שחל היום: משחקי שח מט וחיתוך נייר

היום לפי חלק מהשיטות הוא יום הנִיטָל בו רבים נוהגים בין היתר להימנע בו מלימוד תורה. המנהגים נשמרים כיום בעיקר על ידי החסידים.

השם ניטל נובע מכך שמדובר ב"ליל נטילתו מן העולם של אותו האיש ימח שמו" שיהודים לאורך הדורות נמנעו פעמים רבות מלציין את שמו הטמא.

במזרח אירופה כונה הלילה "בלינדע נאַכט" (יידיש: "לילה עיוור"), אולי מפני שכבה בו אורו של לימוד התורה.

המנהגים שונים מקהילה לקהילה והם פשטו בעיקר בקהילות החסידיות במזרח אירופה והונגריה. המנהג העיקרי הוא להימנע מלימוד תורה ביום זה מהשקיעה ועד חצות הלילה. תלמידי החתם סופר הלכו לישון מוקדם ולמדו אחר זמן חצות. מנהג נוסף הוא קריאה בקול של תפילת "עלינו לשבח" ובכלל זאת המשפט "שהם משתחווים להבל וריק", שהיה נאמר בדרך כלל בלחש, מפני זעם הנוצרים.

בחלק מן החסידויות קיימות פעילויות מאורגנות, כגון הרצאות בנושאי חולין שונים; באחרות משחקים שחמט או משחק קלפים. בחסידות מטרסדורף נוהגים לטגן מאכלים הנודפים ריח חזק ומרתיע במיוחד, "רמז לסירחונם". אחד מאדמו"רי גור נהג ביום זה לחתוך רצועות נייר טואלט לשבת עבור כל השנה,[ שהוא גם עיסוק סמלי – מתוך ראיית הנצרות כפסולת אשר הופרשה מגוף העם היהודי.

מסופר על המהרש"א שחישב בלילה זה את הוצאותיו והכנסותיו והפריש מעשר לעניים. כך מנצלים רבים את הניטל לטפל בחשבונות, לתייק מסמכים או לעסוק בעבודות בית שונות.

היו ששקעו בקריאת סיפורי צדיקים. בנוסף, ישנם קהילות חסידיות הנמנעות מלהינשא בלילה זה, וכן להימנע מטבילה במקוה.

ישנם שנהגו לקרא ביום זה את ספר תולדות ישו, ספר עברי מימי הביניים המוקדמים שגם תורגם ליידיש, המציג את קורותיו של אותו האיש בצורה לעגנית. כמו כן הופיע במאה ה-19 "מגילת ניטל", המגוללת את קורות האיש, ומיוחסת לאחד מתלמידי החת"ם סופר שהעתיק אותה מכתבים שהיה מונחים אצל רבו.

יש המקיימים גם "ניטל גדול" וגם "ניטל קטן" – כלומר גם בתאריך 24 בדצמבר למניינם וגם ב-6 בינואר למניינם, וישנם חסידים ה"בוחרים" בין שני מועדי חג המולד, ישנם חצרות חסידיות הנוהגות ניטל ב 5 בינואר מהשעה 12:00 בצהריים ועד ל00:00 בלילה היינו ה-6 בינואר.