בפתח ישיבת הממשלה שהתקיימה ברמת הגולן אמר ראש הממשלה נפתלי בנט: "הציונות מראשיתה ועד ימינו מתאפיינת בנקודות בזמן שבהם ההנהגה תופסת את הרגע, מזהה איזה חלון שפתוח הזדמנות מדינית או שינוי ולוקחת את ההזדמנות לקדם את האינטרסים של מדינת ישראל. זה הרגע שלנו, של רמת הגולן. שילוב של נסיבות הביאו אותנו להפנות מיליארד שקלים לחיזוק ההתיישבות ברמת הגולן. מובן מאליו שרמת הגולן היא ישראלית, זה מעל לכל ויכוח. העובדה שממשל טראמפ הכיר בכך, וממשל ביידן הבהיר שאין שינוי במדיניות זו, יש חשיבות".
"אחרי שנים של מלחמת אזרחים בסוריה, כל העולם מבין שעדיף רמת הגולן שקטה ירוקה ופורחת. העובדים מהבית כבר מבינים שרמת הגולן יכולה להיות אופציה נהדרת למי שמעדיף אוויר נקי מרחב ואיכות חיים", הוסיף.
בהמשך התייחס בנט לתוכנית פיתוח הגולן שמציעה ממשלה: "התוכנית שנאשר היום מציינת 40 שנים להחלת החוק כאן, ומגיעה לאחר שנים של סטגנציה בהיקף ההתיישבות. יש פער גדול להשלים ואנו מתחילים בזה היום. המטרה שלנו היום היא להכפיל את ההתיישבות בגולן. לשם כך אנו מחזקים את קצרין בשתי שכונות חדשות, מקימים שני יישובים חדשים – אסיף ומטר ומגבירים את ההתיישבות".
בנט הוסיף: "בשביל זה מקצים משאבים רבים, כמיליארד שקלים שיהפכו את הרמה למקום שטוב יותר לחיות בו. מתוך זה חצי מיליארד שקלים לתכנון ודיור, 160 מיליון שקלים לפיתוח אזורי שייצר כאן מקומות עבודה טובים. רמת הגולן גם תהיה ירוקה ביותר ממובן אחד ותהיה בירת הטכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת בישראל, רוצה להודות לשרת האנרגיה בהקשר הזה. מתמקדים במה שמאחד ורמת הגולן בהחלט מאחדת את כולנו".
לאחר דבריו של ראש הממשלה, שר המשפטים גדעון סער אמר: "אני זוכר כנער את היום בו הממשלה קיבלה את ההחלטה על החלת החוק הישראלי ברמת הגולן בשנת 1982. החלטה שבזמנו הייתה נועזת וגאונית מבחינת העיתוי, ארבעה חודשים לפני השלמת הנסיגה מסיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים".
"בגין אמר אז את הדברים הבאים – לרמת הגולן יש קונצנזוס ישראלי, לא נרד מהגולן. היו מעצמות קולוניאליות אשר החליטו בשרירותיות שהגבול יעבור מתחת לרמת הגולן ולא מעליו. היום שנאבקים ברצון של האיראנים להתבסס בסוריה רק יכול לתאר מה היה קורה אם לא היינו פה אלא אחרים. היום, 54 שנים אחרי שחרור הגולן, היינו צריכים להיות בנקודה אחרת לגמרי מבחינת היקף ההתיישבות בגולן וזו צו השעה".
"אנחנו בתקווה חדשה עיגנו את התוכניות לחיזוק קצרין וההתיישבות הכפרית בהסכמים הקואליציוניים ואני מאמין שהיום זה השעה לרוץ בכל הכוח בנושא הזה. אנו מביאים את תוכנית הפיתוח הנרחבת ביותר שהייתה עם יעד ריאלי של הכפלת ההתיישבות תוך שנים ספורות. מודה לבנט שהבין את הדחיפות והחשיבות והציב את הנושא במקום גבוה בסדר העדיפויות ולכל השרים ששיתפו פעולה. באנו לפה היום, והלב מתרחב לראות חבל ארץ יפהפה של ציונות ואיכות חיים. המהלכים העיקריים יהיו פיתוח בנייה ותשתית ותמיכה בגדילה הדמוגרפית ושיפור איכות החיים שתמשוך לכאן ישראלים. עוד נקודה היא שצריך לחזק גם את הגליל והגליל העליון בפרט. הם כלים שלובים עם חיזוק רמת הגולן, ויש להתחיל לעבוד גם בנושא זה", סיכם.
שר הבינוי והשיכון זאב אלקין התייחס גם הוא לתוכנית הממשלה לפיתוח הגולן: "לקחנו על עצמנו משימה שאפתנית, ואין לי צל של ספק שנעמוד בה. אני כשר הבינוי והשיכון, אקצה את כל המשאבים הנדרשים בכדי להבטיח את עתיד הדורות הבאים בגולן".
התוכנית לפיתוח הגולן מתייחסת לשלל תחומים, וביניהם: הקמת יישובים חדשים, בנייה מסיבית בקצרין, שצפויה להכפיל את האוכלוסייה של "בירת הגולן" (בניית כ־3,300 יחידות דיור בתוך חמש שנים), שדרוג תשתיות, פיתוח כ־2,000 מקומות עבודה חדשים, התקנת סיבים אופטיים באזור ועוד. ההיקף הכולל של ההשקעה התקציבית עומד על פי התוכנית על כמיליארד שקלים, ומתוכם יוקצו 576 מיליון שקלים לטובת תכנון ובנייה.
את המהלך מובילים ראש הממשלה נפתלי בנט ושר המשפטים גדעון סער. מרבית משרדי הממשלה צפויים לקחת חלק בתוכנית הכוללת לקידום רמת הגולן, כל אחד בתחומו. מדובר במשרדי הפנים, הבינוי והשיכון, התחבורה, החקלאות, הכלכלה, החינוך והגנת הסביבה. צוות בין־משרדי בראשות מנכ"ל משרד רה"מ יאיר פינס עבד בתקופה האחרונה על גיבוש התוכנית על כל היבטיה.
על פי התוכנית, שני יישובים חדשים יוקמו ברמת הגולן: אסיף ומטר" ואחד מהם יכלול כ־2,000 יחידות דיור. לצורך השקעה בתחום הדיור תוקם ועדה מיוחדת לתוכנון, תקודם תוכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת, תאושר תוכנית מתאר כוללנית לקצרין וייושמו תוכניות לשחרור שטחי אש ופינוי מוקשים באזור.
הממשלה תקצה 160 מיליון שקל להשקעה כוללת בשיפור איכות החיים בגולן. תקציבים אלה יופנו להשקעה בתשתיות התחבורה המחברות את הגולן למרכז הארץ ולפיתוח תשתיות תחבורתיות בין יישובי המועצה וקצרין. מצב הכבישים בגולן כיום גרוע למדי.
החלטה נוספת שתאושר היום במהלך ישיבת הממשלה עתידה לשדרג את מערך הרפואה הדחופה ולאפשר את הרחבת פעילות המוקד הרפואי הקדמי בקצרין.
נוסף על כך, משאבים יוקצו לפיתוח תוכנית טכנולוגית־ביטחונית בקצרין, ולצורך השקעה נרחבת בחינוך ובחינוך הבלתי פורמלי. כמו כן, התוכנית כוללת פיתוח תשתיות לתיירות, יצירת מסלול אופניים ("שביל הגולן"), מענקים ליזמים בתחום המלונאות, וכן שיווק וקידום של מתחמי מלונאות חדשים. מטרת התוכנית, כפי שהיא הוצגה, היא להפוך את הגולן לבירת טכנולוגיות האקלים והאנרגיה. בין היתר, פרויקט סולארי הכולל מערכי אגירת אנרגיה בשטח של כ־4,000 דונם מתוכנן לקום בעמק הבכא.
לדברי שר בכיר, "הממשלה מזהה מומנטום אידיאלי להשקיע ברמת הגולן. מכיוון שלא מדובר באזור יהודה ושומרון, השנוי במחלוקת בקרב מרכיבים שונים של הממשלה, היה ניתן לגייס את הסכמת כלל המפלגות להחלטה. על אף חילוקי בדעות בין חברי סיעת מרצ בנוגע לתמיכה בתוכנית, שרי מרצ צפויים להשתתף בישיבת הממשלה".
