מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום דוח בין לאומי בנושא מוכנות שוק העבודה לשנת 2030. הדוח מצא ש-45% מהמשרות בשוק העבודה בישראל בסכנה משמעותית לשינוי עקב השינויים בשוק העבודה – פחות מהממוצע באיחוד האירופי.
פינלנד היא המובילה במדד שפורסם ב'כאן חדשות', ובה רק 34% מהמשרות בסיכון. הממוצע ב-19 מדינות באיחוד האירופי הוא 48%, ואיטליה מאחור מבין המדינות שנמדדו עם 51%. פריון העבודה נע בין 26 דולר לשעת עבודה בבולגריה, 40 דולר בקוריאה, 42 דולר בישראל, 53 דולר באיטליה, 54 דולר בממוצע באיחוד האירופי, ל-62 דולר בפינלנד.
שיעור בעלי תואר אקדמי נע בין 20% באיטליה, 21% בצפון מקדוניה, 28% בבולגריה, 33% באיחוד האירופי בממוצע, 46% בפינלנד, ל-50% בקוריאה ובישראל. ההשקעה במחקר ופיתוח נעה בין 0.4% מהתמ"ג בצפון מקדוניה, 0.76% בבולגריה, 1.5% באיטליה, 2% באיחוד האירופי בממוצע, 2.8% בפינלנד, 4.5% בקוריאה, ל-4.9% בישראל.
הדוח נעשה בשיתוף עם מבקרי המדינה של האיחוד האירופי, פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה. משרד מבקר המדינה הישראלי בדק סוגיות הנוגעות למוכנות מערכת החינוך לשוק העבודה המשתנה ואת התאמת סביבת הלימודים בחטיבות העליונות לתשתיות הנדרשות לשם הקניית מיומנויות המאה ה-21.
מהבדיקה עלה כי בישראל, כחמש שנים מאז החל משרד החינוך ליישם את רפורמת הלמידה המשמעותית, סבורים כמחצית מבעלי התפקידים בחינוך העל-יסודי – מפקחי המרכזים (מפמ"רים), מנהלי בית הספר ורכזי המקצוע בבית הספר – כי השפעת הרפורמה על קידום הקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידי החינוך העל-יסודי לא הייתה רבה. עוד נמצא כי מאז יישום הרפורמה ועד מועד סיום הביקורת, לא ערך משרד החינוך תהליך הפקת לקחים שיטתי ומקיף מתהליך היישום.
היבט נוסף שעסק בו המבקר הוא תחום ההכשרות המקצועיות לבוגרים מעל גיל 18 אותו בחנו משרד המבקר המדינה הבולגרי, הקוריאני והישראלי. ההמלצות נגעו לצורך לעדכן את תחומי ההכשרה ואת תוכניות הלימוד בהתאם לצרכים החדשים של שוק העבודה וכן לצורך בשיפור האפקטיביות של ההכשרות.
מספר המשתתפים בהכשרות המקצועיות והטכנולוגיות במימון ציבורי ב-2018 עמד על כ-53,200 איש, אך רק כ-7% מהמשתתפים בהכשרות המקצועיות הממומנות של האגף להכשרה מקצועית עושים זאת באחד המסלולים שבשיתוף מעסיקים, על אף ההסכמה שמסלולים אלו הם האפקטיביים ביותר.
משרד מבקר המדינה הישראלי בחן את הצורך בהקניית אוריינות דיגיטלית – והעלה כי מבין 3.7 מיליון האנשים בגיל העבודה בישראל (64-18), שרמת האוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה או מזערית – רבים מהם מהאוכלוסיות הערבית והחרדית, רק 1% השתתפו בתוכנית ממשלתית מודרכת להקניית אוריינות דיגיטלית.
