שלום וברכה מורי ורבותי!
והנה שאלה שלכם!
אני עובר תקופה מדהימה, תקופה יפה, תקופה של היכרות חדשה עם המישהי שככל הנראה תהיה רעייתי שתחיה, והנה לפתע פתאום "יורד לי השאלטר"! אני מגיע לימים שחורים, כבויים ורעים כל כך, ואני אומר לעצמי: "מה הרעיון? הכל טוב, הכל זורם, הכל מתאים, ולאט לאט אנחנו מתקדמים לכיוון האירוסין, חתונה ולאחר מכן הברית, בעזרת ה'… מדוע לפתע פתאום אני מרגיש שחור כל כך? מדוע אני חייב לחוות את הנפילות הללו?".
שימו לב טוב מורי ורבותי!
לא מדובר בדיכאון, לא מדובר במצב קליני, ואין צורך לערב לא פסיכיאטר ואף לא פסיכולוג!
רבינו תם, מגדולי המבינים בתורת הנפש, כותב בספר הישר (שער שישי) את המילים דלהלן:
יש לכל אדם ימי אהבה וימי שנאה.
כל אדם בעולם, לא משנה כמה מצב רוח טוב יהיה לו, ולא משנה עד כמה הוא יטפס על ענני ההצלחה, יהיו לו ימים יפים יותר וימים יפים פחות.
זה טבע, כך ברא ה' את העולם! אל תנסה להתנגד לימים הללו.
מה זאת אומרת? מדוע יצר לנו הקדוש ברוך הוא את הדבר ה"איום והנורא" הזה? התשובה היא חד משמעית:
לעולם לא תעריך את הימים היפים שלך מבלי לחוש מידי פעם איך נראה יום עם אור כבוי. ככל שתדע לקבל מידי פעם את הימים הכבויים הללו, תדע להעריך יותר את הימים המוארים.
איך ניתן לצמצם את ימי השנאה? על ידי הערכה עצומה לימי האהבה. ככל שתוכל להנות יותר, להעריך יותר ולהבין עד כמה היום הזה הוא לא מובן מאליו, תמנע מפמליא של מעלה להזכיר לך שוב איך נראה יום שחור.
מעבר לכך, אם כבר הגיע אליך יום שחור, אל תקבל שום החלטה ביום הזה, אל תעשה שום צעד קיצוני. זה עומד לעבור. תמתין! את ההחלטות הקשות והגורליות של החיים תחליט אך ורק בימים המוארים והלבנים.
בימים החשוכים תכנס מתחת לשמיכה, במקרה הגרוע ביותר, אבל לעולם לא תקבל בימים האלו החלטה שיכולה לשנות את חייך לעתיד.
רק לאחר שהסתיימו ימי השנאה, ישובו ימי האהבה, תחזור להיות אותו "יוסי" אמיתי שהיית עד היום, תחזיר להיות אותו אדם עם שיקול דעת ויישוב הדעת, ואז תקבל את ההחלטה הנבונה.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
