צ', הייתה בת שבע כאשר עברה את חוויית ההחלמה מנגיף הקורונה, יחד עם בני משפחתה, במסגרת מלוניות הקורונה של פיקוד העורף שהוקמו ברחבי הארץ. כזכור, רובם שירתו את האוכלוסייה החרדית. כעת היא תובעת את פיקוד העורף לאחר שלטענתה לא עשו את המוטל עליהם כדי למנוע את הפציעה שנגרמה לה במקום, ממנה היא סובלת עד היום.
למרות הצורך הברור ותלונות השוהים במקום, לא הועסקה חברת ניקיון במבנה ולא ניתן כל מענה ללכלוך ולאשפה שהצטברה. בשלב מסוים החליטו המחלימים לנקוט בעצמם פעולה וכמה מהם שטפו בכוחות עצמם את הרצפה.
דקות לאחר שסיימו את השטיפה ובלי שהיא מודעת לכך, עברה צ' במקום כשהיא על קורקינט קטן בדרכה לחדרי המשפחה. המרצפות המחליקות לא הטיבו עם גלגלי הקורקינט שהחליקו במהירות על הרצפה והביאו להתהפכות הכלי והטחתה של צ' בקרקע הרטובה.
הבכיות הרקיעו שחקים וכאשר ראו הסובבים ובני המשפחה שהוזעקו כי הילדה לא נרגעת, הם הבינו שכנראה דבר חמור התרחש. אמבולנס הוזעק ופינה אותה לבית החולים פוריה בטבריה, שם אובחנה כסובלת משבר צוואר ירך ימין. משם היא הועברה למרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, שם זיהו כי היא סובלת מרגישות וכאב בכל הנעה של פרק הירך. מאז היא עוברת סדרת טיפולים ממושכת.
בתביעה שהגיש עו"ד נתנאל רוט, המתעסק בדיני נזיקין ורשלנות, לבית משפט השלום בבת ים, נגד פיקוד העורף שהפעיל את המלוניות, הוא טוען לרשלנות חמורה בהיעדר חברת ניקיון רשמית ומסודרת שהביאה בסופו של דבר ליצירתו של מפגע בדמות רצפה רטובה ללא התראה והגנה כנדרש, ועל כן הוא נדרש לפצות את הנפגעת בכלל נזקיה הישירים והעקיפים.
יצוין כי מדובר בפעם הראשונה בו בית המשפט ידרש לשאלת האחריות המוטלת על פיקוד העורף על אירועים שהתרחשו בתוך מלוניות הקורונה. הכרעת הדין מסקרנת מאוד ויש לה השלכות מרחיקות לכת על מגוון גדול של אירועים שהתרחשו בהם מאז החלה פעולתם של המלוניות לפני שנתיים, כאשר עד היום לא הייתה להם כתובת ברורה.
