דוח העוני הרשמי של מדינת ישראל אותו מבצע הביטוח הלאומי פורסם הבוקר (ד'). מהדוח עולה כי רמת החיים בשנת 2020 עלתה ב-2.4%, כפי שהיא נמדדת על פי חציון ההכנסה נטו. העליה הגיעה בזכות מדיניות הרווחה ותשלומי הקצבאות שהועברו בשנה זו ל ידי ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו.
נתון זה משמעותי במיוחד כיוון שלולא הסיוע בתקופת הקורונה שכללה, בין היתר, את החל"ת, מענקים, מניעת קיזוז קצבאות ועוד, רמת החיים הייתה צונחת בשיעור ריאלי של כ-10%.
שר הרווחה מאיר כהן ציין כי הדבר שבולט יותר מכל בדוח העוני הוא שכשהמדינה מתערבת ויש לה מדיניות רווחה – היא מסייעת לאוכלוסיות חלשות ומוציאה אותן מהעוני. "אני צמחתי בפריפריה, אני רואה כל יום את האנשים, את הסיפורים מאחורי המספרים שמופיעים בדוח. אם יש משהו שמדיר שינה מעיניי זה עוני ואי שוויון, ולכן הדו"ח מחדד לי שהצעדים שנעשו לטובת האוכלוסיות החלשות כמו המשך הסדר כפל קצבאות, הרפורמה בזכויות הנכים, הטבות למובטלים החוזרים למעגל העבודה, סיוע לאזרחים הוותיקים ועוד יבואו לידי ביטוי ויוציאו, הלכה למעשה, אוכלוסיות חלשות מהעוני. זו השליחות שלי".
מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, אמר: "כבר מפרוץ משבר הקורונה, הביטוח הלאומי הבין את גודל האירוע וקיבל החלטות חברתיות וסוציאליות כמו מתווה החל"ת – הציבו את מדינת ישראל בסמוך לממוצע של מדינות ה-OECD בהשקעה באזרחים בתקופת המשבר. מגפת הקורונה היוותה קריאת השכמה לחברה הישראלית בנוגע לצורך בביטוח לאומי עצמאי, ויציב המעניק רשת ביטחון סוציאלית ומקדם מדיניות רווחה לאלו הזקוקים לכך – זהו המצפן האנושי והכלכלי בחברה מתוקנת".
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו הגיב לנתוני דוח הביטוח הלאומי, שפורסם היום: "דוח הביטוח הלאומי שפורסם היום קובע כי המענקים והסיוע הכלכלי שהממשלה בראשותי הובילה במשבר הקורונה הצילו ישראלים רבים מעוני ועסקים רבים מפשיטת רגל. בזכות המדיניות הכלכלית שלנו אחוז העניים בישראל ירד ורמת החיים עלתה – זאת למרות משבר הקורונה. זאת עוד הוכחה לכך ששוב קיבלנו את ההחלטות הנכונות לטובת כל אזרחי ישראל ושהבאנו הצלחה אדירה בהוצאת ישראל מהקורונה במצב הכלכלי והבריאותי הטוב ביותר".
אי השוויון עלה
בנוסף עולה מהדו"ח שבשנת 2021 הצמיחה הכלכלית לא חלחלה בצורה שווה לכלל האוכלוסיות, ואי השוויון לפי הכנסה כלכלית עלה. לפי הדו"ח מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה נטו (מדד המדרג אי שוויון בהכנסות בין 0 ל-1, כאשר 0 מבטא שוויון מוחלט ו-1 מבטא אי שוויון מוחלט), עמד בשנת 2019 על 0.375, ירד בשנת 2020 ל-0.37, ובשנת 2021 מעריכים בביטוח הלאומי שהוא עלה ל-0.382.
כלומר, מדיניות הממשלה אמנם צמצמה את אי השוויון לפי הכנסה נטו ב-2.4% בשנת 2020, אך צמצום הסיוע שהוענק הסוציאלי בתקופת הקורונה בשנת 2021, העלה את אי השוויון ב-2021 בשיעור של 3.3%.
2020: המענקים והחל"ת צמצמו עוני ופערים
רוב הדו"ח מתמקד בשנת 2020, עליה יש נתונים מלאים, ומצביע על ירידה בשיעורי העוני ואי השוויון בישראל בשנת הקורונה כתוצאה מההתערבות הנרחבת של הממשלה.
לפי הדו"ח, ב-2020 רמת החיים במונחי ההכנסה החציונית לנפש תקנית (הסכום שהההכנסה של מחצית מהאזרחים היא גבוהה ממנו, ושל מחצית מהאזרחים נמוכה ממנו), עלתה ריאלית ב-2.4%: מ-5,523 שקלים בחודש ב-2019 ל-5,623 שקלים בחודש ב-2020. עליות אלו נמוכות בכשליש מהעליות הריאליות בשנים האחרונות.
בביטוח הלאומי מדגישים שהעלייה בהכנסה החציונית בתקופה של משבר כלכלי מהחריפים בתולדות המדינה, היא תוצאה של התערבות מוגברת של הממשלה, בדמות המענקים והקצבאות שהוענקו כחלק מרשת הביטחון של משבר הקורונה. ללא התערבות הממשלה, כלומר, במונחים של ההכנסה הכלכלית, ההכנסה החציונית לנפש תקנית ירדה בשיעור ריאלי של 10.2% ב-2020.
צעדי המדיניות צמצמו גם את היקף המשפחות שמוגדרות כחיות מתחת לקו העוני בשנת 2020. בין 2019 ל-2020 ירדה תחולת העוני של משפחות בכנקודת האחוז, מ-21.2% ל-20.4%. זאת למרות שקו העוני, שמחושב לפי 50% מההכנסה החציונית, עלה בשנים אלו – מ-2,762 ל-2,811 שקלים בחודש).
תחולת העוני של נפשות ירדה בשנת 2020 מ-21.6% ל-21%, ותחולת העוני של ילדים ירדה בשיעור נמוך יחסית מ-29.2% ל-28.7%. הירידה החדה ביותר בתחולת העוני נרשמה לגבי נפשות קשישות – מ-15.8% ב-2019 ל-13.5% ב-2020.
עלייה בשיעורי העוני בקרב משפחות שבראשן עצמאי
שיעור הנפשות העניות מראה כי עלייה בשיעור העוני בקרב משפחות שלפחות אחד מהמפרנסים הוא עובד/ת עצמאי/ת, שהגיע ל- 16.6% מסך העצמאיים. תחולת העוני בקרב השכירים ירדה מ-17.8% בשנת 2019 ל-17% בשנת 2020.
דו"ח העוני ואי השוויון, 2020. (מקור: המוסד לביטוח לאומי)
ללא התערבות הממשלה, העוני היה מזנק
בביטוח הלאומי מדגישים שללא התערבות הממשלה, כלומר לפי ההכנסה הכלכלית, תחולת העוני של משפחות הייתה עולה בשנה הראשונה של משבר הקורונה מ-36.7% ל-40.8%, תחולת העוני של נפשות הייתה עולה מ-32.2% ל-36.3%, ושל ילדים מ-36.5% ל-40.9%.
גם המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני המבטאים את המרחק של ההכנסות של המשפחות העניות מקו העוני, ירדו ב-2020 בהשוואה לשנה שקדמה לה. הירידות בתחולת העוני אפיינו כמעט את כל קבוצות האוכלוסייה, ובייחוד את האוכלוסייה שאינה משתתפת בשוק העבודה. לעומת זאת, תחולת העוני של משפחות שבראשן עצמאי עלתה מ-12.6% ל-13.7%.
דו"ח העוני ואי השוויון, 2020. (מקור: המוסד לביטוח לאומי)
תוצאה נוספת של המדיניות היא ירידה דרמטית באי השוויון בישראל ב-2020. מדד ג'יני לאי השוויון בהכנסה נטו ירד ב-1.5%, בעוד שהמדד הנמדד לפי ההכנסה הכלכלית עלה בשיעור ניכר של 4.2% בין 2019 ל-2020.
רוב ההשפעה של אמצעי המדיניות להפחתת העוני מיוחסת לדמי האבטלה שניתנו לשכירים ששהו בחל"ת וההקלות הנוספות שניתנו במערכת דמי אבטלה ב-2020 ושתרמו להפחתת העוני בכ-3 נקודות האחוז. עם זאת, על פי נתוני הביטוח הלאומי, גם למענקים למשפחות, לעצמאים ולקשישים שניתנו במהלך השנה הייתה השפעה לא מבוטלת, שנאמדת בכנקודת האחוז להפחתת העוני של משפחות עובדות ושל שאר המשפחות.
בביטוח הלאומי מציינים ש"הסיוע הממשלתי להתמודדות עם הקורונה תרם לעליית רמת ההכנסות, לצמצום העוני ואי-השוויון". אינדיקציה נוספת לכך שהיקף הסיוע הממשלתי להתמודדות עם הקורונה (כתוספת להוצאות הרווחה הקיימות) ב-2020 היה משמעותי עולה גם בהשוואה בינלאומית – ישראל ניצבה באמצע התפלגות המדינות המפותחות מבחינת גודל הסיוע הממשלתי הנוסף שניתן להתמודדות עם המשבר (בהשוואה למקומות הנמוכים שבהם ניצבת ישראל בהיבט של כלל ההוצאה לרווחה).
דו"ח העוני ואי השוויון, 2020. (מקור: המוסד לביטוח לאומי)
אי הבטחון התזונתי ירד בהשוואה ל-2016
הביטוח הלאומי בחן גם את מדדי האי ביטחון התזונתי לעומת הדוח הקודם שיצא בשנת 2016, שמתבססים על סקר שעורך הביטוח הלאומי. הסקר הנוכחי נערך במחצית הראשונה של 2021. בהשוואה בין השנים, ניתן לראות ירידה יחסית של אחוז המשפחות, האזרחים הוותיקים והילדים הנמצאים באי ביטחון תזונתי. עם זאת, המספרים עדיין גבוהים, שכ-665 אלף ילדים, 976 אלף נפשות בוגרות, כ-522 אלף משפחות ו-120 אלף אזרחים ותיקים נמצאים באי ביטחון תזונתי.
דו"ח העוני ואי השוויון, 2020. (מקור: המוסד לביטוח לאומי)
למרות שלפי הנתונים שיעור המשפחות באי ביטחון תזונתי ירד ועומד על כ-16.2% מהאוכלוסייה, עדיין העוני הסובייקטיבי (שיעור האנשים שחשו עניים בשנה האחרונה) עומד על 12.2% מכלל האוכלוסייה, והפער הגדול ביותר נמצא בקרב האוכלוסייה הערבית. כמו-כן, שיעור הוויתור על הוצאות ומוצרים חיוניים הראה כי רבע מכלל משקי הבית מדווח שהוא לא מצליח לכסות את כל ההוצאות החודשיות הנדרשות. 30% דיווחו על וויתור על תחביבים או פעילות פנאי, וכ-10% וויתרו על טיפול רפואי בשנת 2020.
העוני במספרים
ב- 2020 חיו בישראל 1.92 מיליון נפשות עניות, שבהן 864.6 אלף ילדים ו- 158.7 אלף נפשות בגיל הפרישה.
דו"ח העוני ואי השוויון, 2020. (מקור: המוסד לביטוח לאומי)
קו העוני הבסיסי בישראל עמד בשנת 2020 על 2,811 שקלים בחודש. קווי העוני לפי גודל משפחה לשנת 2020 מלמדים שמשפחה של יחיד זקוקה על פי החישוב ל-3,514 שקלים בחודש כדי להימצא מעל לקו העוני, בעוד שמשפחה של זוג עם ילד או אם עצמאית עם שני ילדים זקוקה להכנסה של 7,450 שקלים לחודש. משפחה של זוג עם שני ילדים יזדקקו לסכום של 8,996 שקלים כדי להימצא מעל לקו העוני.
שר הרווחה: "כשהמדינה מתערבת, היא מוציאה אוכלוסיות מעוני"
שר הרווחה והביטחון החברתי, מאיר כהן אמר עם פרסום הדו"ח: "הדבר שבולט יותר מכל בדו"ח העוני הוא שכשהמדינה מתערבת ויש לה מדיניות רווחה – היא מסייעת לאוכלוסיות חלשות ומוציאה אותן מהעוני. אני צמחתי בפריפריה, אני רואה כל יום את האנשים, את הסיפורים מאחורי המספרים שמופיעים בדו"ח. אם יש משהו שמדיר שינה מעיניי זה עוני ואי שוויון ולכן הדו"ח מחדד לי שהצעדים שנעשו לטובת האוכלוסיות החלשות כמו המשך הסדר כפל קצבאות, הרפורמה בזכויות הנכים, הטבות למובטלים החוזרים למעגל העבודה, סיוע לאזרחים הוותיקים ועוד יבואו לידי ביטוי ויוציאו, הלכה למעשה, אוכלוסיות חלשות מהעוני. זו השליחות שלי".
מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר: "כבר מפרוץ משבר הקורונה, הביטוח הלאומי הבין את גודל האירוע וקיבל החלטות חברתיות וסוציאליות כמו מתווה החל"ת, במקביל לקידום חקיקה המסייעת לאוכלוסיות שנקלעו למצוקה כמו גילאי 67+, משפחות חד הוריות, זכאים להבטחת הכנסה וכיו"ב, שהצילו מאות אלפי משפחות מעוני, והציבו את מדינת ישראל בסמוך לממוצע של מדינות ה-OECD בהשקעה באזרחים בתקופת המשבר. ההשקעה בקצבאות לטובת האזרחים הזקוקים לכך היא מחויבת המציאות במקביל לפעולות לעידוד תעסוקה. מגפת הקורונה היוותה קריאת השכמה לחברה הישראלית בנוגע לצורך בביטוח לאומי עצמאי, ויציב המעניק רשת ביטחון סוציאלית ומקדם מדיניות רווחה לאלו הזקוקים לכך – זהו המצפן האנושי והכלכלי בחברה מתוקנת."
הדו"ח שפורסם הבוקר מתייחס לשנת 2020, וכולל אומדנים מבוססי סימולציה ל-2021. בפעם השנייה מתבסס הדו"ח על נתונים מנהליים של המוסד לביטוח לאומי, ולא על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שהיה עד שנת 2019, עקב עיכוב בעיבוד הנתונים על ידי הלמ"ס.
