שלום וברכה מורי ורבותי!
דיברנו על כך שעל כל פעילות שאתה מבצע, אתה אמור להפעיל מנוע אחד בלבד:
בזמן שאתה משוחח עם אשתך, אתה מפעיל את המנוע של "הבעל", וזהו!
בזמן שאתה עם הילדים, אתה מפעיל את המנוע של "האבא".
ובזמן שאתה לומד עם החברותא, או נמצא בעבודה, אתה מפעיל אך ורק את המנוע הספציפי הזה.
זה טוב משתי סיבות:
סיבה ראשונה, בגלל שאז אשתך מרגישה שיש לה בעל במאת האחוזים, והוא לא חושב תוך כדי זה גם על דברים אחרים.
סיבה שניה, אתה באמת תהיה הרבה יותר יעיל אם בכל מקרה, בכל מעשה, תפעיל רק מנוע אחד, כי אתה תהיה ממוקד מטרה.
אבל מה עושים כדי לא להתעייף? כלומר, מה יכול לגרום לנו להפעיל שבעה מנועים, כל אחד בזמנו, ולהשאר עירניים? הרי גם אם אנו לא מפעילים את כל שבעת המנועים יחדיו, עדיין, מנוע שעובד הוא מעייף.
בחיים שלנו, המנועים לא מעייפים אותנו לעולם!
ושימו לב טוב מדוע.
אם אתה עושה משהו שאתה "נאלץ" לעשות אותו, ואתה עושה אותו בעל כרחך, ברור שתהיה עייף. אבל אם אתה עושה משהו שאתה בחרת לעשות, ואתה מבין שזה הדבר הנכון והטוב ביותר לעשות, הרי שלא רק שהכח לא הולך לך, אלא להיפך, המעשה הולך ומחזק אותך הרבה יותר.
כאשר עבד יעקב אבינו ברחל שבע שנים כתוב: "וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ" (בראשית כט, כ). ולכאורה ההיגיון אומר להיפך, אם הוא רוצה להתחתן עם רחל והעבודה היא זו שמעכבת אותו, הרי שהעבודה אמורה להיות בעיניו כשנים ארוכות הרבה יותר!
מה התשובה?
"בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ" מסבירים חכמינו, לא מדובר על רחל אלא מדובר על העבודה.
בגלל שיעקב אהב את העבודה, כל שבע השנים הללו היו נראים בעיניו כימים אחדים. כי אם אתה עושה משהו שאתה מאמין בו ואתה יודע עד כמה הוא נכון לעשות, אתה נהנה מכל רגע. וְהַפְעָלַת המנוע הספציפית, לא רק שלא מפריעה לך, אלא להיפך, מחזקת אותך ונותנת לך הרבה יותר כוחות.
מה שנשאר לנו בסך הכל לברר טוב, הוא מה מוטל עלינו לעשות, ולעשות אך ורק את זה על פי דעת תורה, על פי חכמי ישראל, ולאחר מכן מקבלים "כחות" מכל אותם מעשים.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
