הסכמות עם בעלזא להקמת רשת ממלכתי חרדי

עיתון בקהילה חושף מגעים מתקדמים מאוד של חסידות בעלזא עם יש עתיד, להצטרפות כוללת של ילדי המוסדות של החסידות לרשת חינוך ממלכתי חרדי הכוללים לימודי חוץ, כשבתמורה, יכולים לקבל בחסידות תקצוב מלא למוסדות של עד 100% בתנאים מסויימים.

על פי הדיווח, המגעים המתנהלים בין ראשי החסידות לחבר הכנסת משה קינלי טור פז מיש עתיד, ששימש בעבר כראש מנח"י בירושלים, מתנהלים כבר כמה חודשים ומלווים במפגשים רבים כאשר משה קינלי טור פז מלווה את המגעים לאורך כל הדרך.

השבוע, התקיימה פגישה בין בכירי משרד החינוך, כולל מנכ"לית המשרד, דלית שטאובר, לבין חברי ועדת החינוך של חסידות בעלזא ובנוכחות ח"כ משה קינלי טור פז מיש עתיד שהיה הגורם הפוליטי היחיד בפגישה.

גם שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, עקב בעניין רב אחר הפגישה ודווח אודותיה כל העת. יו"ר יש עתיד אף דחק בשרת החינוך, יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה) לקדם את המהלך.

מי שיזם את המהלך על פי הפרסום הוא יונתן רייס, מי שהקים ישיבות 'הסדר' לחרדים, המשלבים בין לימודי ישיבה ושירות בצבא. רייס צבר בעקבות כך קשרים רבים בצמרת משרד הביטחון ובצה"ל, דבר שאפשר לו להניע את המהלך ביתר קלות.

רייס שהשתתף בפגישה נוכח לראות שם גם את הרפרנט של תקציבי החינוך במשרד האוצר, לו יש סמכויות של העברת מליוני שקלים (עד עשרה מליון) ללא אישור מיוחד, דבר שלימד על חשיבות העניין מצד הגורמים בממשלה.

נציגי בעלזא שהשתתפו בפגישה מלבד רייס הם מנהל אגף הפיתוח של בעלזא – הרב זאב פרקש יחד עם הרב אפרים וובר המשמש כמנכ"ל מוסדות בעלזא באשדוד וחבר עירייה שם.

על מנת להסביר את המהלך המאוד מפתיע של החסידות השניה בגדלה בציבור החרדי בארץ נאלץ ללכת כמה חודשים אחורה.

בחסידות בעלזא נקלעו לקשיים. קשיים רגילים עימם מתמודד כל מוסד חינוכי אבל כאשר מדובר ברשת מוסדות, כל הקשיים של כל המוסדות מתנקזים לבור תקציבי אחד גדול.

עם הקמת הממשלה הנוכחית, פחתו תקציבי מוסדות הלימוד החרדים המוגדרים כ"תמיכה" ב20% נוספים כחלק מנסיונות שר האוצר אביגדור ליברמן לפגוע בציבור החרדי, מה שהעמיק את הקשיים הכלכליים של מוסדות הפטור החרדים.

בחסידות בעלזא ניסו להתמודד עם הקשיים בדרך הרגילה, וניסו להתרים 'גבירים' ו'נגידים' בארץ ומחוצה לה, אך הבור התקציבי אליו נקלעו היה עמוק מכדי להתמלא בתרומות נדיבי עם ובחסידות ניסו לנהל מגעים עם ה'חינוך העצמאי' לצורך צירוך תלמודי התורה של החסידות, לרשת המתוקצבת.

בחינוך העצמאי אכן לומדים לימודי ליב"ה (לימודי יסוד בחינוך הממלכתי) ומקבלים תקצוב מלא, אך בחינוך העצמאי סירבו לצרף לרשת את מוסדות תלמודי התורה של בעלזא ולהשאיר לחסידות את השליטה במוסדות שלהם.

לדבריהם, מוסד הרוצה להצטרף לחינוך העצמאי, צריך לוותר על עצמאותו שלו ולהשאיר את העצמאות של החינוך החרדי בשליטה במוסדות…

בבעלזא כמעט 'התפוצצו' מהסירוב, בפרט שמוסדות חסידות גור כולם נכללים ברשת החינוך העצמאי, מתוקצבים באופן מלא, למרות שעצמאות השליטה במוסדות נותרה בידי גור… נזכיר כי גור אמנם זאת החסידות הגדולה בירושלים אולם בעלזא ממוצבת במקום השני מבחינת גודל, ולא בהפרש ניכר מידי..

בחינוך העצמאי מיהרו להסביר כי גור הצטרפה לרשת כבר בימי ייסוד הרשת ומאז נדחו עשרות בקשות להצטרפות לחינוך העצמאי, על ידי החינוך העצמאי המסרב לוותר על שליטה במוסדותיו.

אם חשבתם שבבעלזא יוותרו על עצמאותם, או לחילופין, יתייאשו מתקצוב, הרי שאינכם מכירים את החסידות. לא אנשים כראשי החסידות יאמרו נואש והוראה מ'החלונות הגבוהים' למצוא פתרון יצירתי שמקורו לאו דווקא בתוך המגזר, הונחתה על ראשי החסידות.

כאמור, בבעלזא פנו למקום הכי פחות צפוי מבחינה חרדית. בעצם, גם מבחינה חילונית הפנייה של החסידות הנחשבת ל"מיינסטרים" בציבור החרדי – אל נציגי 'יש עתיד' בכנסת, נחשבת לבלתי צפויה בעליל.

אולם, למרות הרמת גבה או שניים של המעורבים בדבר, המגעים כמעט ומבשילים לידי מעשה.. ביש עתיד הצליחו לסכם עם משרד החינוך, הגורם שאמור לתקצב את הרשת החדשה שתקום, לוותר על מפקחים מטעמו שיבקרו בבתי הספר החדשים ואמורים לאכוף את לימודי הליב"ה בפועל, ובמקום זאת יסתפקו במשרד החינוך בתוצאות המבחנים.

מבחינת בעלזא, לתלמודי התורה שלהם ייכנסו עברית ברמה גבוהה, אנגלית ברמה גבוהה ומתמטיקה ברמה גבוהה. 3 מקצועות עליהם לא הסכימו ביש עתיד ומשרד החינוך להתפשר בשום מקרה.

תקצוב המינימום שיקבלו בתי הספר החדשים של בעלזא יעמוד על 55%, כאשר רמת התקצוב תעלה בהתאמה לפי תוצאות המבחנים ב3 המקצועות האמורות לעיל. אם ממוצע הציונים של התלמידים יהיה מעל 90, הרי שהתקצוב יהיה מושלם ויעמוד על 100% תקצוב.

בציבור החרדי מעלים חששות כבדים מאוד, עם הוודע דבר הקמת ממ"ח בלב השכונות הכי חרדיות בירושלים, וחוששים כי הרצון להגיע לממוצע ציונים גבוה על מנת להעלות את אחוזי התקצוב כפי שפירטנו לעיל, יביא להשקעת המוסדות בלימודים הרלוונטיים לתקצוב גם על חשבון מקצועות הקודש, חומש, משנה וגמרא.

בחסידות בעלזא אומרים מנגד, ששתי מקצועות, עברית ומתמטיקה, נמצאים בחלק מתלמודי התורה גם כיום. ואפילו אנגלית, ה'צפרדע' אותה קשה יותר לבלוע, קיימת כבר בחלק ממוסדות בעלזא מלבד תלמוד התורה המרכזי בירושלים שהוקם עוד בזמן שבעלזא היו מקושרים לעדה החרדית..

נזכיר כי בעבר פורסם מכתב עליו חתמו כל חברי מועצת גדולי התורה, ובו התנגדו גדולי ישראל מכל וכל להכנסת תלמודי התורה לרשת הממלכתי חרדי, ולמעט בשולי המחנה, לא ניתן למצוא תלמוד תורה חרדי המשוייך לממ"ח.

אולם בחסידות בעלזא לא מתרגשים מהביקורת וגם לא מהעובדה שהם פורצים דרך ראשונים.. בחסידות מזכירים את העובדה שפרשו בעבר מהעדה החרדית לטובת אגודת ישראל, ובשנת תשמ"ט תמכו בדגל התורה שהתמודדה אז נגד אגודת ישראל…

מהצד של יש עתיד מציינים בסיפוק את התקדמות המגעים וגורמים ביש עתיד משוכנעים שהשלמת המהלך עשויה לעזור לשלימות הקואליציה. ביש עתיד משוכנעים שכדי להלים את המהלך, נציג בעלזא באגודת ישראל יעזור להם או לפחות יגשר בינם לבין שאר נציגי אגודת ישראל.

גורם מיש עתיד אף נוקט בדוגמה ספציפית בדמות 'חוק האזרחות', חוק שהוא משוכנע שאין לח"כים החרדים בעיה איתו וברגע האמת, משוכנע אותו גורם, אגודת ישראל עשויה לתמוך בו במפתיע.