ראש מערך החקירות האפידמיולוגיות בצה"ל: יהיו גלים נוספים

בימים אלו מסיים את תפקידו סא"ל (מיל') טל אביב, שעמד בראש מערך החקירות האפידמיולוגיות של מפקדת אלון בפיקוד העורף. אביב, בן 46, חזר מהאזרחות לאחר שמילא שורה של תפקידים בצה"ל, בין היתר בחטיבת הנח"ל, מג"ד בה"ד 1 וסמג"ד בשכם, אלא שנראה שלאתגר הזה איש לא הכין אותו.

בראיון מיוחד לרגל סיום תפקידו מספר בעיתון ידיעות אחרונות מי שהיה שותף להקמת מערך החקירות האפידמיולוגיות שנבנה על בסיס המערך הבסיסי והמיושן של משרד הבריאות, על המקרים בחקירות שהצליחו להפתיע אפילו אותו, על הרלוונטיות של מערך החקירות במציאות של עשרות אלפי מאומתים, על הגל הרביעי שתפס אותם לא מוכנים וגם מעריך: הגל החמישי לא יהיה האחרון.

כאשר נשאל על מידת הרלוונטיות של מערך החקירות האפידמיולוגיות כיום השיב: "למערך החקירות אין היום שום ערך מוסף במגפה במספרים כאלו".

כאשר נשאל מדוע שלא לבטל אם כן את כל מערך החקירות, השיב טל אביב: "אני חושב שאנחנו צריכים כעת להיערך לגל הבא. עם מערך החקירות בתרומה שלו יחד עם מפקדת אלון, משרד הבריאות ולשכות הבריאות שעושות עבודה מטורפת הצלחנו לעכב את ההתפשטות של האומיקרון בסדר גודל של חמישה שבועות, אני חושב שזה זמן לא מבוטל בשביל משרד הבריאות ומדינת ישראל לחשב את המסלול שלה".

עוד נשאל אביב, כיצד יתנהל מערך החקירות האפידמיולוגיות בגל השישי שצפוי לבוא לדבריו, והשיב: "הוא יהיה משולב, גם טכנולוגי וגם חוקרים אנושיים. כשתתחיל הירידה יש תרומה מאוד גדולה למערך החקירות ולתלילות של הירידה".

עוד הרחיב: "אנחנו יודעים להשפיע על זה, לא במספרים של עשרות אלפים אבל ככל שזה יירד ויגיע לעשרת אלפים ומטה יש לנו יכולת לייצר את הירידה שתהיה חדה יותר. למערך חקירות שמבוסס על חוקרים אנושיים במספרים של 3,000 או 2,000 ומטה – יש תרומה מאוד גדולה".

עוד התייחס אביב למצב המערך אותו קיבל ממשרד הבריאות: "נכון שבגלים הראשונים עבד קומץ יחסית קטן של אנשים אך במסגרת המגבלות שהיו להם הם עשו עבודה טובה. מה שהצבא יודע לבוא ולתת שום גוף לא יודע לעשות, ולא רק בהקשרים של פנדמיה".

עוד הוסיף באותו עניין: "אני לא חושב שמישהו תיכנן לפני מארס 2020 שמשרד הבריאות ייתן מענה לתרחיש ייחוס כזה. אנחנו מדינה שעושים תרגיל לאומי פעם בשנה, אני לא חושב שאי־פעם תירגלנו מגפה אלא על רעידות אדמה ומלחמה".

אביב גם התייחס לחוסר הרצון של משרד הבריאות להעביר את מערך החקירות האפידמיולוגיות לצה"ל: ""ובצדק. אם הייתי משרד הבריאות, הייתי חושש מאוד להעביר אופרציה מקצועית, ולא רק תפעולית. יש בה הרבה מאוד תוכן מקצועי ואני מתקן את המושג 'מעביר': אנחנו השתלבנו בקיים, הגדלנו אותו מאוד ויצרנו תהליכים חדשים".

"כשמדובר על אלפי מאומתים אז במערך של כוח האדם והמשאבים, גם הטכנולוגיים, היכולת שלהם לתת לזה מענה הייתה קטנה, והם היו צריכים עזרה. לא לקחנו אלא השתלבנו ויצרנו משהו חדש יחד עם משרד הבריאות" הוסיף.

עוד טען טל אביב, כי לדעתו מערך החקירות האפידמיולוגיות שבראשותו תרם להורדת מקדם ההדבקה והציל חיים של אלפים רבים: "פרופ' רן בליצר טען שהמערך הזה הוריד ממקדם ההדבקה 0.3, וזה המון. אני לא חושב שמישהו נקב במספר מדויק של כמה נפשות הצלנו אבל אני מניח שזה לא מעט. אני מניח שמדובר על אלפים שאלמלא המערך הזה אנשים היו מוצאים את מותם ומדינת ישראל הייתה נמצאת במקום אחר".

"עם ההפתעה שבה תפס אותנו הגל הרביעי ביצענו לא מעט פעולות שגם שם הרווחנו לא מעט זמן לפני שזה פרץ בהיקפים של מאומתים רבים" הוסיף.

שאלה מעניינת ביותר נשאל אביב במהלך הראיון לידיעות אחרונות: "לצבא במדינה דמוקרטית אמור להיות בכלל תפקיד במשבר אזרחי מהסוג הזה"?

תשובתו הייתה מעניינת לא פחות.. "לצבא במדינה דמוקרטית יש סיבה לבצע משימות שיטור בשטחים? לא אומר מה עמדתי הפרטית, אבל אנחנו בסופו של דבר צבא ובכל מקום שבו יש ערך מוסף נכון יהיה להפעיל אותו. בכל מקום שאפשר לתרום לביטחונה של מדינת ישראל – אני חושב שנכון להפעיל את הצבא,.

עוד הוסיף והדגיש את אלפי האנשים שחייהם ניצלו: "לולא מעורבות של פיקוד העורף, והצבא בכלל, במשאבים שהוא שם כאן, גם הטכנולוגיים, גם האנושיים וגם האנשים המקצועיים ביחידות שנמצאות כאן – מניין המתים היה הרבה יותר גדול ממה שיש כיום, והתנהלות המשק הייתה אחרת לגמרי".

אביב מספר על ההתפרצויות מנקודת מבטו האישית: "שום גל לא היינו יכולים לעצור, לא את הרביעי ולא את החמישי, אבל בגל הרביעי הבנו שההתפרצות שלו במודיעין ואחר כך בפרדס חנה נבעה כתוצאה מילדים שחזרו מחו"ל ובמקום לשהות בבידוד חזרו למוסדות החינוך".

"אני חושב שהורים שלקחו את הילדים לחו"ל במציאות כזו וכשהם חוזרים על מנת למצוא להם פתרון הם הולכים לעבודה ושולחים את הילדים לבית הספר – את זה אני לא מצליח להבין" האשים טל אביב.

אביב נשאל איך הצליח לשמור על "מתח צבאי" במהלך מגיפה כל כך ארוכה עם גלים מתמשכים: "אני מסכים איתך. אני חושב שהשינויים התכופים יוצרים אצל אנשים תחושת בלבול שהם לא יודעים מה קורה בכל נקודת זמן. אם השיח עם הציבור היה כזה שהיינו מצליחים להבהיר בצורה טובה יותר את המציאות, אז הוא היה רתום יותר".

עוד הדגיש את ההבדלים בין הגלים השונים: "הציבור מסתכל על האומיקרון ועל הדלתא לדעתי כזהים ואומר 'זו קורונה'. לא, זה לא אותו הדבר. זה נגיף אחר ואי אפשר לקרוא לו 'שפעת'. זו לא אותה קורונה, אלא מחלה אחרת, ואם זה היה מובהר לציבור אולי היינו מקבלים ציבור רתום יותר".

טל אביב נשאל האם לדעתו "האירוע מאחורינו"? תשובתו גרמה להדים רבים: "אני שומע את זה ואני לא חושב שזה הזמן לגזור את הסרט. זה מוקדם מדי. אנחנו מחוברים בכפר הגלובלי, אנשים טסים ומביאים לכאן את כל הווריאנטים, ונמצא את עצמנו במציאות כזאת של גלים".

"אני בטוח או משוכנע בוודאות גבוהה שיהיו גל שישי ושביעי עד שיהיה פתרון כולל יותר. גם חיסון עדר הוא לא הפתרון. לא מן הנמנע שהווריאנט הבא יהיה זהה לתחלואה של הדלתא ואולי אפילו קשה יותר. אם מישהו חושב שהגענו לסוף – אני סבור שהוא טועה, חד משמעית". קבע טל.

טל נשאל האם מסוגל להבין אנשים שלא שיתפו פעולה בצורה מלאה עם החקירות האפידמיולוגיות והשיב: "אני יכול להבין, אבל בגלל שאני מגיע מרקע צבאי והגבולות אצלי יותר ברורים. אני מסכים שעלול להיות שטח אפור מאוד גדול שעלולים לעשות בו שימוש לא נכון, אבל האיזון היה נכון".

עוד הדגיש כי "חופש הפרט נשמר בחרדת קודש, וכשלא היה צורך הופסק השימוש באיכוני השב"כ, שזה הכלי היותר חודרני שנעשה בו שימוש".

אביב התייחס גם לאיכוני השב"כ והאם השימוש היה ראוי: "אני חושב שכן, ואם יהיה צורך אז טוב שכך. בתחילת האומיקרון הגברת שהגיעה ממלאווי ונסעה באוטובוס – לולא היה לנו את הכלי הזה לא היינו יודעים באיזה אוטובוס היא נסעה הביתה".

לסיום נשאל טל אביב מה יעשה עכשיו, עם סיום תפקידו כראש מערך החקירות האפידמיולוגיות בפיקוד העורף: "בחלק מזמני אעבוד במשרד הביטחון במנהלת רח"ל ואת יתרת הזמן אקדיש למשפחתי".