שלום וברכה מורי ורבותי!
ישנם אסונות שהלב לא יכול להכיל, ועל אחד מהם אתם שואלים אותנו:
מה יש לומר להורים ששכלו את בנם בן השנתיים?
ילד קטן, בריא ושלם, שנולד לאחר שנים רבות של ציפייה. והנה ברגע אחד, באבחת חיידק, הילד, התום, והזוך הללו הולכים לבית עולמם.
רבותי!
כאשר אבא נוהג ברכב, והוא אומר לבתו: "שבי מאחור", לא משנה להיכן הוא יסע, הבת יודעת: "יש לי אבא גדול וחזק, והוא אוהב אותי אהבת נפש, וגם בלי להבין למה, הוא יודע מה שהוא עושה".
אנחנו לא מנסים להבין את הקדוש ברוך הוא, אנחנו לא מנסים להיות "החכמים" שנכנסים לתוך "המח האלוקי" הזה ומנסים להבין למה הוא עושה. אנחנו יודעים רק להשפיל מבט, לנשוך שפתיים ולומר: "ברוך דיין האמת".
אתה, "הא-ל הגדול, הגיבור והנורא", אין מישהו גדול יותר ממך!
אין אף אחד שיודע טוב יותר ממך מה טוב ונכון לעשות. באותה מידה, אין אף אחד בעולם שאוהב אותנו כפי שאתה אוהב אותנו. גם אותנו, גם את ההורים וגם את התינוק הקדוש והטהור הזה.
אם אתה החלטת להעביר אותו דירה מהעולם הזה לעולם הבא, אנחנו סומכים עליך שאתה יודע מה שאתה עושה".
ומהזוהר הקדוש מובא, שתינוקות שנפטרים מן העולם, הם לא נאבדים, הם הופכים להיות מלאכים קטנים, מלאך שמסייע בידי הקדוש ברוך הוא לבצע את השליחויות בעולם. מלאך שניתן עדיין לפנות אליו, לזכור אותו, לקרוא בשמו ואפילו לבקש ממנו לעמוד בתפילה על ההורים, על המשפחה ועל כל עם ישראל.
מלאך חי וקיים שמלמעלה רואה. ובעתו ובזמנו, לעתיד לבוא, ישוב יחד עם כל נפטרי העולם לחיק אביו ואימו, מתוך שמחה, נחת ושלווה ששמורים אך ורק לבעלי אמונה ובטחון בקדוש ברוך הוא.
מן השמים תנוחמו, ברוך דיין האמת, וברוכים תהיו!
