שלום וברכה מורי ורבותי!
והנה אנו זוכים, היום יש לנו ראש חודש, ולא סתם ראש חודש, ראש חודש אדר א'!
כלומר, אם חשבתם שמספיק לנו חודש מדהים ויפהפה כמו אדר, הרי שמדי פעם מביא הקדוש ברוך הוא שני חודשים כאלו, והשנה זכינו לשני חודשי אדר.
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כ"ט ע"א).
שואלים רבותינו, מה זאת אומרת "משנכנס"? הלוא חודש אדר הוא חודש של שמחה! מה הפירוש "משנכנס", האם הוא נכנס פה לאיזה חדר? הוא נכנס לחיינו?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
מסבירים רבותינו המפרשים (יעוי' אדרת אליהו משפטים כד), שחודש אדר, לא רק מהרגע שנמצא בו בפורים, או מהרגע שנמצא בו חודש אדר ב' שאז חל חג הפורים, רק אז צריכים לשמוח.
אלא "משנכנס אדר מרבין בשמחה", כבר מאדר א'. גם בשנה שיש לך שני אדרים, שאדר א' נשמע כזה חודש שהוא לא החודש השמח ביותר בשנה, הוא לא החודש שמכיל את חג הפורים. הוא חודש שמכיל "בסך הכל" במירכאות "פורים קטן", משהו כזה זכר לפורים.
יש לך סיבה טובה לשמוח, יש לך סיבה טובה לזרוק את השמיכה בבוקר, לקום, לפצוח בריקוד ולומר לכל בני המשפחה: "זכינו בחודש שמח כפול בשנה זו!".
ורק אתה מחליט על הווליום והרמה של השמחה שלך, אף אחד לא יוכל לעזור לך בזה, אף אחד לא יוכל להחליט בשבילך האם יש לך סיבות טובות לשמוח או לא.
אתה אמור לקבל את ההחלטה הנבונה והנכונה, אתה אמור להיות זה שאומר: "ריבונו של עולם! אני סומך עליך בעיניים עצומות, אני יודע שכל מה שעובר עלי הוא אך ורק לטובה.
אני עושה הכל כדי לנקות שלחן, עושה הכל כדי לא לעשות טעויות.
אבל אני יודע שמכאן ואילך, גם מה שלא כל כך נראה לי נכון, לא כל כך נראה לי מובן, לא כל כך נראה לי נחמד, אם אתה הוא זה ששמת לי את זה בצלחת, כנראה שזו המנה הטעימה ביותר בשבילי".
ומאותו רגע אין סיבה שלא לשמוח רגע רגע, יום יום, חיים שמחים ומאושרים!
מודים לקדוש ברוך הוא על הימים הנפלאים והמדהימים שנתן לנו, ומאחלים זה לזה חודש טוב ומבורך וחיים מאושרים.
בהצלחה רבה לכולנו באחד מהמבחנים המדהימים, המשמחים והמאושרים ביותר,
וברוכים תהיו!
