שלום וברכה מורי ורבותי!
חודש טוב ומבורך!
והיום אנו בראש החודש השני של חודש אדר א'. כלומר, יומיים יש לנו ראש חודש אדר א' בשנה הנפלאה והמדהימה הזו, ואנו נמצאים ביום השני.
היום זה בעצם א' אדר א', ביום הזה אנחנו בעצם כבר "ארבע רגליים" בתוך החודש הנפלא והמדהים הזה.
ושימו לב טוב!
אם באמת תמיד אנו צריכים לשמוח, כי ניתן לסמוך על הקדוש ברוך הוא שהוא יודע מה שהוא עושה?
אם באמת תמיד ניתן להיות מאושרים, כי כל מה שקורה לנו וכל מה שעובר עלינו הכל לטובה?
אם כך, למה נבחרו הימים הללו של ימי חודש אדר, ועליהם נאמר "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כ"ט ע"א), הלא צריכים להיות שמחים גם בחודש כסלו וגם בחודש חשוון!
מה השתנה חודש אדר שעליו נאמר "משנכנס אדר מרבין בשמחה"?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
הווליום של השמחה שלנו אמור להיות מוגבר בחודש הזה, ובשנה זו, בחודשיים הללו, חודש אדר א' וחודש אדר ב'.
אנו מרימים את הקצב, מרימים את הגובה של הלהבות של השמחה שלנו. ואומרים: "ריבונו של עולם! אנו מתחזקים באמונה הרבה יותר ממה שהיה עד היום, מתחזקים בשמחה הרבה יותר ממה שהיה עד היום, ומתחזקים בשלחן נקי, משהו שלא יתן לנו סיבות להיות עצובים, הרבה הרבה יותר.
אבל אתה יודע מה קורה ריבונו של עולם כאשר מסתיים חודש אדר? אנו נשארים באותו קצב גבוה של שמחה. יש לנו הפסקה קלה של תשעה ימים, כי "משנכנס אב ממעטין בשמחה" (שם כ"ו ע"ב), עד למחרת תשעה באב, אבל מיד לאחר מכן אנו חוזרים לאותה רמה ולאותו קצב של חודש אדר.
פשוט בכל שנה אנו מרימים את הקצב, שמחים ומאושרים שההנאה שלימה, ולאחר מכן מרימים שוב את הקצב בחודש אדר הבא, ואז שוב פעם שמחים ומאושרים למשך שנה שלימה, וכאשר מגיע חודש אדר שלאחריו מרימים שוב פעם את הקצב.
מה שאומר, שהשמחה שלך בגיל שלושים היא בהרבה פחות מהשמחה שלה תזכה בגיל ארבעים. והשמחה שלך בגיל ארבעים היא כאין וכאפס לעומת השמחה שלה תזכה בגיל שמונים.
כי בכל שנה אתה רק מגביר את הקצב!
בחודשיים הללו אנו מגבירים, מרוממים, מתחזקים יותר, הופכים להיות אנשים מאושרים יותר, ועם השמחה והאושר הללו ממשיכים למשך כל החיים כולם.
חודש טוב ומבורך, חיים שמחים ומאושרים וימים נפלאים וטובים.
שכל יום יהיה מדהים, נפלא, טוב ושמח הרבה יותר מקודמו,
וברוכים תהיו!
