המועצה הישראלית לצרכנות הגישה תביעת ענק נגד כל הבנקים בישראל, ונגד החברות הפרטיות המפעילות מכשירי בנק אוטומטים, בסך של 458 מיליון שקלים, בטענה לחיוב עמלות כפולות על משיכת מזומן במכשירים האוטומטיים. התביעה הייצוגית הוגשה בעקבות דיון בנושא שהתקיים בוועדת הכלכלה בחודש שעבר, ביוזמת יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן). עדיין לא הוגש כתב הגנה.
בתביעה הייצוגית, שהוגשה בבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עורכי הדין ד"ר שחר קטוביץ ויגאל ויינשטיין, ופורסמה באתר 'דבר' טוענת המועצה לצרכנות שהבנקים והחברות הפרטיות המפעילות כספומטים חוץ-בנקאיים מטעות את הצרכנים בעמלות הגבייה הנגבות מהם על משיכת המזומן. בעוד שבמכשירים האוטומטים מופיעה העמלה, שלטענת המועצה היא "גבוהה ומופרזת", בפועל נגבית מהלקוח עמלה נוספת על ידי הבנקים עצמם.
בשנים האחרונות נסגרו סניפי בנק רבים ואיתם הכספומטים המקושרים לבנק, שבהם משכו הלקוחות כספים בעמלות נמוכות ומפוקחות. במקביל, לפני 16 שנה הסיר בנק ישראל את הפיקוח על מכשירים למשיכת כסף מחוץ לסניפי הבנקים.
כתוצאה מכך, כיום, רק כ-2,041 מכשירים למשיכת כסף נמצאים צמודים לסניפי הבנק, לעומת 4,620 מכשירים פרטיים הפרוסים ברחבי הארץ. באזורים רבים בארץ, האפשרות היחידה של הצרכנים למשוך מזומן היא אך ורק במכשירים הפרטיים.
אלא שפתרון זה הוא היקר ביותר עבור הצרכנים: החברות הפרטיות גובות תשלום על כל משיכה בשיעור שיכול להגיע עד כדי אחוז ויותר מסכום המזומן הנמשך. סכום העמלה הוא קבוע, ועומד על כ-7-6 שקלים למשיכה וללא קשר לגובה הסכום הנמשך. סכום זה מתווסף לעמלת השורה הבנקאית, כך שבפועל הסכום המשולם הוא כ-9-8 שקלים למשיכה, לעומת 2-1 שקלים בלבד במשיכה בכספומט בסניף בנק. בעקבות זאת גדל גובה העמלה שמשלם כלל הציבור על משיכת מזומן.
לדברי המועצה, "לא די שהבנקים חסכו מעצמם את עלות הפעלת המכשיר הבנקאי הנדרש מהם, אלא שהם עוד נהנים מרווחים ענקיים בגין משיכות כספים אלו."
בעיה נוספת היא שברוב המכשירים הפרטיים מוגבל סכום המשיכה, ועומד על סך של 600 שקלים בלבד לכל משיכה. לכן, לקוח המעוניין למשוך 2,000 שקלים מחשבונו, נאלץ לשלם ארבע פעמים לחברה הפרטית. ובנוסף, לשלם ארבע פעמים את תשלומי העמלה לבנק.
לטענת המועצה לצרכנות, העמלה הבנקאית בגין משיכת הכספים במכשירים האוטומטיים הפרטיים מהווה "הטעיה ברורה של הציבור". נוסף על כך טוענת המועצה כי פעולה זו של הבנקים והחברות הפרטיות מהווה פגיעה קשה במיוחד באוכלוסיות מוחלשות, המסתמכות ביתר על מזומן ולא על כרטיסי אשראי.
עוד טוענת המועצה שמדובר בעמלות כפולות וצולבות, בין היתר לאור מבנה הבעלות, לפיו בנק דיסקונט הינו גם הבעלים הישירים בשיעור של 10% מחברת כספונט המפעילה למעלה מ-70% מכלל המכשירים האוטומטיים הפרטיים, והבנקים דיסקונט והבנק הבינ"ל מחזיקים בעוד 10% ממניות חברה זו, באמצעות כ.א.ל.
בנוסף, נכתב באתר 'דבר', צרכן המבקש למשוך כסף ממכשיר פרטי משלם בפועל סכום של 8-9 שקלים (בגלל "עמלת השורה" הבנקאית), למרות שעל גבי צג המכשיר מוצג רק סכום של 6-7 שקלים בלבד, המשולם כביכול לחברה המחזיקה את המכשיר.
במועצה מדגישים שחוק הגנת הצרכן מחייב פירוט של סכום העלות במלואו, ואוסר על עוסק לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה, אם להתקשר בעסקה. גם חוקי הבנקאות קובעים הוראות דומות לגבי הבנקים. חקיקה זו נועדה, בין היתר, להגן על אוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לשירותים חיוניים מסוימים, ולמנוע מהעוסקים המשווקים שירותים אלו לנצל חולשה זו.
היקף פריסת המכשירים האוטומטיים הבנקאיים למשיכת מזומן לא נותן מענה לכלל האוכלוסייה. ישנם אזורים, בעיקר בפריפריה, בהם לא קיימים סניפי בנק ומכשירים בנקאיים למשיכת מזומן בזמינות גבוהה. לטענת המועצה, אספקת שירות משיכת מזומן היא שירות חיוני שעל הבנקים לספק ללקוחותיהם. לפיכך, "פעולות הבנקים בנושא עומדות בניגוד גמור לחובתם זו".
ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת: "ועדת הכלכלה בראשותי לקחה לעצמה משימה מיום הקמתה, מלחמה ביוקר המחייה. אזרחי ישראל משלמים ביוקר על פסטה אבל לא רק, גם על עמלות הבנקים אנחנו משלמים ביוקר. משק בית בישראל מוציא בממוצע בשנה 9,400 שקלים בגין עמלות וריביות."
לדברי ביטון, "חלק מהתשלום המופקע הזה הוא עוולה חמורה – עמלות הכספומטים. העוולה הזו לא פוסחת על איש, אך פוגעת באופן הכואב ביותר דווקא במעמד הביניים הנמוך אשר נלחם על הוצאותיו, ועל אחת כמה וכמה בשכבות המוחלשות ובעניים ביותר. דווקא אלה המתקיימים מקצבת זקנה או הבטחת הכנסה דלה, דווקא מי שבוחרים להתנהל במזומן על מנת לשלוט בהוצאותיהם, מאבדים כסף יקר בגין עמלות כפולות. התביעה הייצוגית שמגישה המועצה הישראלית לצרכנות בעקבות הדיון בוועדת הכלכלה בראשותי היא עוד צעד למען המלחמה ביוקר המחייה, עוד צעד למען תיקון עוולות בחברה הישראלית."
עו"ד עופר פיינשטיין, מנכ"ל המועצה לצרכנות: "כמו העמלה, גם העוולה היא כפולה, שכן הבנקים לא רק שאינם מתפעלים מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומן, כנדרש משירות בנקאי ראוי לטובת הצרכנים, אלא שהם מסתירים את גובה העמלה הנגבית מהצרכנים באותם מכשירים פרטיים מרוחקים. עמלה שהיא בשיעור קרוב לזה שהם מקבלים עבור תפעול מכשיר אוטומטי בנקאי למשיכת מזומן".
