היה זה עוד ערב שגרתי באולם האירועים המוכר בציבור החרדי וממוקם במרכז בני ברק. כמה זוגות נישאו באותו ערב באולמות השונים הפזורים במרחב והשמחה גאתה עד לשמיים.
מוישי בן ה-17, בחור משכמו ומעלה, מאחת הישיבות הידועות ביישוב הישן בירושלים הופיע באולם המרכזי להשתתף ולחגוג בשמחת הנישואין של ידידו לספסל הלימודים.
כמה דקות אחרי שנכנס לרחבת הריקודים פנה מוישי לעבר היציאה כדי לשוחח עם חבריו משכבר הימים, אותם פגש בחתונה, במרחק סביר משאון התזמורת, כך שיוכלו לשמוע אחד את השני.
בדרכו ליציאה חלף מוישי על קטע שהיה רצוף בלכלוך משיירי הסעודה, מחזה שגרתי לצערנו באולמות רבים. מה שמוישי לא ידע שהרצפה בקטע זה לא רק מלוכלכת אלא גם מחליקה מאוד. כנראה שילוב של מאכלים שומניים שנמרחו במקום ולא זכו לניקיון וקרצוף כפי שהיה מצופה מהנהלת האולם לעשות.
חוסר הידיעה עלה לו ביוקר. מוישי החליק והשתטח מלוא קומתו על הקרקע. כולו המום מהנפילה הפתאומית ומנסה להתאושש מהכאבים העזים שתקפו את כל אבריו ובעיקר את ידו הימנית.
מוישי בקושי הצליח להתרומם ממקום משכבו ובינתיים התחוללה מהומה קלה מסביב וכוחות ההצלה שהוזעקו במהירות על ידי המשתתפים בחתונה פינו אותו בסירנות מהבהבות לבית החולים בילינסון הסמוך.
הבדיקות והצילומים בבית החולים איששו את ההערכה כי מוישי סובל משברים בידו ובצלעותיו. גם לאחר הטיפול הראשוני וחבישת הגבס המשיך מוישי במעקב בבתי חולים ונאלץ להיכנס לשגרת טיפולי פיזיותרפיה מורכבים כשהוא ממשיך לסבול מכאבים עזים והגבלות תנועה רבות.
בשעות הפנאי בישיבה היה מוישי מסייע לאחד מבני המשפחה בעסק קטן לתפירת כיפות, שם היה תפקידו להדביק קישוטים ואותיות על הכיפה כנהוג במחוזותינו. הפציעה, וההגבלות בתנועה שנגרמו לו כתוצאה מכך בידו הימנית, שיבשו את יכולותיו בעבודה והקטינו מאוד את התפוקה וכמובן את כושר ההשתכרות שלו.
