שלום וברכה מורי ורבותי!
אם הבן שלך אוהב אותך עד קצה גבול היכולת, וסומך עליך במאת האחוזים, ויודע שאתה דורש את שלומו ואת טובתו ללא כל אינטרס אחר, מה הסיכוי שכאשר תבקש ממנו משהו, הוא לא ישמע לך?
מה הסיכוי שכאשר רעייתך תדרוש ממנו דבר, ולו הגדול ביותר, הוא לא ירוץ ויבצע אותו מיד?
התשובה היא: אין סיכוי שכזה!
כי ילד שיודע עד כמה הוריו אוהבים אותו, מבינים מה טוב לו, ועושים הכל כדי להגיע למצב בו יגיע הקטן "והזאטוט" הזה לשלמות רוחנית וגשמית, ודאי שהוא יעשה ככל אשר יורו לו.
מה מפריע לילדים שלנו לשמוע לנו בכל זאת?
כי הם לא באמת סומכים עלינו, הם לא באמת חושבים או מבינים עד כמה אנו אוהבים אותם, הם לא באמת יודעים עד כמה יש לנו את השכל ואת התבונה לעשות איתם את הטוב ביותר בעולם.
בכל אחד מהסעיפים הללו בעצם, הכישלון נמצא בחלקנו.
אנו הם אלו שלא הסבירו מספיק טוב לילד עד כמה הם אוהבים אותו, עד כמה הם רוצים בטובתו, ועד כמה הם יודעים ומבינים מה באמת טוב לו.
ילד שלא שומע לכם, לא אמור לקבל עונש. ההורים הם אלו שאמורים לעבור שינוי, ולא הילדים!
ישנו פתגם אכזרי שאומר שהילדים של היום. הם אינם הילדים של פעם. אולם האמת היא, שההורים של היום הם אינם ההורים של פעם. וגם המורים של היום, בדרך כלל, הם אינם המורים של פעם…
הילדים לא השתנו, אנו כהורים השתננו, ולא כל כך לטובה, ואלו הן התוצאות.
אם הצלחת לשכנע את בנך עד כמה אתה אוהב אותו, ועד כמה אתה חרד לשלומו ולטובתו, ועד כמה אתה יודע לעשות זאת, אין סיכוי שבעולם שהוא לא ישמע לך!
דבר איתו, הסבר לו את הדברים הפשוטים הללו, אל תאמין שהוא יודע ומבין עד כמה אתה אוהב מעריך מוקיר ומעריץ. אלא להיפך, תתייחס ותחשוד בעצמך שאינך עושה זאת כלל, והילד לא מרגיש לרגע אף אחד מהנתונים הללו. ותפרה ותרבה את אותה תחושה של אהבה בקרבו, את תחושת השייכות והאכפתיות, ואת תחושת ההבנה.
ותראה עד כמה מיום ליום, הוא ירדוף אחריך וישאל אותך "אבא, מה הצעד הבא אותו עלי לעשות?".
בהצלחה רבה לכולנו באחד ממבחני החיים המדהימים והמהנים ביותר,
וברוכים תהיו!
