במהלך דיון במליאת הכנסת בחוק הפנסיות הצבאיות בו נכח שר הביטחון בני גנץ, פנה אליו ח"כ מאיר פרוש מעל דוכן המליאה וביקשו להתערב לאלתר בנוסח הקיים בחוק שירות ביטחון ולמנוע את גדיעת ההסדר ההיסטורי של 'תורתו אומנותו'.
"אני מבקש ברשותך להתייחס להצעת חוק שירות ביטחון המבקשת לקחת לשירות צבאי את בוגרי מוסדות החינוך החרדי", אמר בפתח נאומו בפניה לשר הביטחון גנץ. "אני בכוונה לא אומר שילוב תלמידי ישיבות כי תלמידי ישיבות לא משרתים בצבא – אלא הפניה היא לבוגרי מוסדות החינוך החרדי.
את ההצעה הזו הנחת על שולחן הכנסת שדנה בה, והיא אושרה בקריאה ראשונה, אחרי ניסיון ראשון שלא צלח ובימים אלה היא נידונה בוועדת החוץ והביטחון להכנה לקריאה שניה ושלישית.
בדבריו גולל פרוש את ההיסטוריה של הסדר 'תורתו אומנותו' וציין, "קודם כל עובדה, כל שרי הביטחון מאז קום המדינה אימצו את הסדר 'תורתו אומנותו'. אף אחד לא צריך לאשר את מה שאני אומר שכן הדברים ידועים. אף אחד בצבא לא מעוניין שאותו מחזור בן 10 אלף בחורי הישיבות מידי שנה יבוא לצבא לשרת. אף אחד לא צריך את השוויון הזה. אלו הן העובדות. תמיד לשר הביטחון היתה הסמכות להעניק דיחוי למי שיושב ולומד. היו כאלו שטענו שהם לא בדיוק יושבים ולומדים. אבל היה ברור שכל מי שיושב ולומד יש לשר הביטחון סמכות להעניק לו דיחוי. גם בג"ץ הסכים עם הסמכות שיש לשר הביטחון.
"ב-86' ואחר כך ב-98' בג"ץ שינה את גרסתו ואמר שאמנם לשר הביטחון יש סמכות להעניק דיחוי אך עבור כמות כה גדולה של אלפי תלמידי ישיבות מידי שנה, צריך שתהיה הסמכה מפורשת בחוק עצמו. כך נולד רעיון 'חוק טל'.
"לאחר שחוק טל לא הצליח, בג"ץ החל לבקש במפורש את השוויון ודרש להחיל שוויון בין אלה לאלה. וזאת, למרות שכפי שאמרתי קודם, אף אחד בצבא לא מתכוון לרגע לחולל את השוויון המלא ולהביא את אותם 10 אלף תלמידי ישיבות חדשים כל שנה שיבואו לצבא. אף אחד לא רוצה אותנו בצבא. אבל יש את דרישת השוויון ואף אחד לא יכול לצאת מהפלונטר שבג"ץ הכניס אותנו".
בשלב הזה עבר ח״כ פרוש להתייחס לחוק המוצע על ידי משרד הביטחון והתריע בפניו מפני הסעיף הפוגעני הגלום בו.
"החוק שאתה מציג לכנסת בסוגיית בוגרי החינוך החרדי כולל עמו יעדים ומתנה את ההסמכה של שר הביטחון במילוי היעדים. כלומר, אתה אומר לראשי הישיבות 'תשתדלו שחלק מבני הישיבות לא ילכו בדרך שאתם מתווים', דהיינו, אל תלמדו תורה, אלא תפזלו החוצה. אני לא מכיר ראש ישיבה שעושה תפקיד כזה. תפקידו הוא שהתלמידים ילמדו ולא למלא יעדים.
"החוק שאתה מציג שולל משר הביטחון סמכות אם לא יעמדו ביעדים. אתה, או אפילו הרמטכ"ל, שהוא בדרגה נמוכה ממך, יש לכם סמכות לעשות כל כך הרבה דברים ומי שמתעניין יודע אלו סמכויות יש לשר הביטחון בכל הזירות ברחבי מזרח התיכון ואף מעבר אליו. אך אם החוק יעבור, לא תהיה לך סמכות להעניק דיחוי למי שיושב ולומד.
בדבריו זעק מקירות ליבו, "המשמעות היא שכל הסדר 'תורתו אמונתו' מתערער. אחרי השואה האיומה, אחר כל מה שעם ישראל עבר כאן, במדינת ישראל לא תהיה יותר סמכות לשר הביטחון לחתום – כך כתוב בחוק תבקש שיראו לך את זה – אם עוברות שלש שנים והיעדים לא מושגים – לא תהיה לך סמכות.
את דבריו חתם בפניה אישית לשר הביטחון, "אני מבקש ממך למשוך את החוק הזה. לפחות שייכנס סעיף שאומר שבכל מצב לשר הביטחון, כל שר ביטחון, יש את הסמכות להעניק דיחוי למי שיושב ולומד ומקיים את הסדר 'תורתו אומנותו'.
