במשרד המשפטים הצטברו מספר תלונות כנגד חברת "אמזון", ענקית השיווק באינטרנט, אשר בין צרכניה האדוקים מנויים גם ישראלים רבים.
אולם, בעוד בקניות ברחבי ישראל, חלים חוקים רבים על המוכרים המעוגנים בחוק להגנת הצרכן, התברר לרבים מהקונים ב'אמזון' כי החוק לא מחייב אותם.
בין השאר הדבר בא לידי ביטוי בשערי החליפין שגובה ענקית השיווק מלקוחות ישראלים ועומד על 6%, סכום הגבוה בהרבה מהמותר בחוק.
אמזון מצדה טענה בין היתר, כי בתנאי השימוש נכללה תניית ברירת דין, לפיה הדין שיחול על מערכת היחסים בינה ובין לקוחותיה הוא דין מדינת וושינגטון בארצות הברית, כמתחייב מתנאי השימוש בשירות אמזון.
היום פרסמה היועצת המשפטית לממשלה את עמדתה: "עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שבחינת קיומו של קיפוח ביחס לתניית ברירת הדין, וזאת לפי חוק החוזים האחידים, מובילה למסקנה כי התנייה, בענייננו, עולה כדי תנאי מקפח בחוזה אחיד".
"בהקשר זה הובהר כי פערי הכוחות בין הצדדים וקיומו של יתרון בלתי הוגן נבחנים עוד בשלב כריתת החוזה ולא במועד הגשת התביעה, בשים לב לכך שהצרכן העומד מול חברה עסקית גלובלית ומתוחכמת הפועלת במספר רב של מדינות, אינו יכול להכיר את הדין אותו בחרה" הוסיפה היועמ"ש.
היועצת המשפטית לממשלה התייחסה גם לשתי התניות נוספות בתנאי ההתקשרות עם אמזון, האחת מחייבת פנייה למנגנון של בוררות, והשנייה מאיינת את האפשרות לנקוט בהליך ייצוגי, והבהירה כי לגישתה מדובר בהתניות מקפחות, המבקשות לשלול את זכות הגישה לערכאות משפטיות, וככאלו דינן להתבטל.
