פעם דיבר הרה"ק רבי שלום מקאמינקא זי"ע מעניין ידיעת התורה, והדגים לשומעיו כמה גרוע להיות עם הארץ. וכה סיפר:
פעם בחנתי אדם אחד שלמד להיות שוחט ושאלתי אותו כמה שאלות, וזה אשר השיב עליהן. דבר ראשון שאלתי אותו מה זה 'סכין אוגרת'. "ילדה בת שנים עשר וחצי ויום אחד", השיב בביטחה. א"כ אפוא מה זה 'בוגרת'? שאלתיו שוב. "תאנה יבשה", הפטיר בברירות. והאם יודע אתה ג"כ מה זה 'גרוגרת'? ניסיתי הלאה את ידיעותיו הנפלאות. "בוודאי", ענה. "גרוגרת היינו ספק זכר ספק נקבה".
ומה פירוש של 'אנדרוגינוס'? שאלתיו בעוצר נשימה. "יסלח לי כבוד הרב", אמר ברצינות גמורה, "דבר זה איני יודע, כי לפי ידיעותי דבר זה כבר אינו שייך להלכות שחיטה" (מפי הרה"ג ר' נתן הורוויץ שליט"א; הרה"ג ר' נחום מאיר גערמאן שליט"א, 'אוהב שלום' ברוקלין תשנ"ד).
*
בנוסף לקדושתו וגדולתו של הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע, היה מפורסם בחריפותו, והא לך כמה מאמרים דאתאמרא משמיה. על מה שנדפס בסוף כל מסכת לפני נוסח ההדרן "ויאמר זה ויועיל לשכחה", פי' הוא ז"ל בדרך צחות, שבדרך כלל כשלומדים גמרא ומסיימים דף אחד אז מתחילים השני ושוכחין מה שלמדו בדף שלפניו, כי האחרונות משכחות את הראשונות. וכן בכל דף ודף. נמצא שדף האחרון של המסכתא זוכרים לנצח. ומה אפשר לעשות לשכוח גם את זה? יאמרו ההדרן וזה 'יועיל לשכוח' גם דף האחרון.
פעם אחת עבר מאן דהוא לפני התיבה והיה לו אימתא דציבורא. אמר לו רבינו: יש לי עצה הוגנת בשבילך, שתחשוב שאתה עומד לפני הקב"ה, ומלפניו הלא אין לך אימתא… (כ"ק מרן אדמו"ר מפשעווארסק זצוק"ל, י"ג אורות ברוקלין).
*
שאלוהו להרה"ח רבי דוד לייב שווארץ זצ"ל פעם: "כיום אתה קורא 'צדקה תציל ממוות', ומה יהיה בלוויה שלך?" רק אותו ניתן היה לשאול שאלות כאלה, רק איתו ניתן היה לדבר על הלוויה שלו… "בלוויה שלי יהיה 'מוות יציל מצדקה'", השיב (מפי השמועה, 'בחוזק יד, ירושלים תשע"ב).
*
אביא סיפור אופייני על אבי [הגאון רבי יעקב משה שורקין זצ"ל] שנתפשט בין כל המגידי שיעור והמלמדים בניו יורק בימים ההם: פעם אחת באמצע הימים החמים של חודש אב ראו את אבי זצ"ל מהלך ברחוב לבוש ב'פעלץ' – מעיל עם פרווה עבה. אמרו לו: "ר' יעקב, למה אתה לבוש בפעלץ, הלא חודש אב היום?" וענה אבי זצ"ל בחכמתו ושנינותו: "אמנם כן, חודש אב היום, אבל מה אעשה שרק עתה קיבלתי את המשכורת של חודש טבת?" (הרה"ג ר' מיכל זלמן שורקין שליט"א, 'הררי קרם' ירושלים תש"ע).
(מתוך ס' אוצרות צדיקי וגאוני הדורות – ברה"מ, הרב אהרן פרלוב).
*
בצהרי יום הפורים ראה הגאון רבי יוסף שאול נתנזון זצ"ל גביר יושב ולומד בהתמדה מרובה בבית הכנסת. ניגש אל הגביר ולחש לו באוזן: "מקומך כעת ליד ארנק פתוח, לא ליד גמרא פתוחה".
*
"ונחתום בטבעת המלך אין להשיב". רבי יו"ט ערליך היה שואל: מה עושה 'נחתום' (אופה) בתוך טבעת המלך? ועונה: התשובה מובאת בהמשך הפסוק: "אין להשיב"…
(הרב דוד גרוס, מוסף שבת קודש יתד נאמן)
