הארגון למחקר תנכ"י (ABR) הודיע היום (חמישי) על גילוי של הכתובה העברית העתיקה אי פעם. הכתובת התגלתה על לוח עופרת מתקפל שנמצא בדצמבר 2019. "מדובר בכתובת חשובה מאוד", הסביר פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה. על אף שבכתובת רשומה קללה, פרופ' גליל טוען: "זהו טקסט משפטי – סוג של גזר דין".
הכתובת נמצאה על לוח העופרת שהתגלה בדצמבר 2019, כשהארכיאולוג סקוט סטריפלינג מטקסס הוביל צוות שעבר ובחן את מה שנותר מחפירות הארכיאולוג הישראלי אדם זרטל בהר עיבל. סטריפלינג שיתף פעולה עם פיטר גרט ואן דר וין מאוניברסיטת מיינץ על שם יוהאן גוטנברג, ועם פרופ' גליל מאוניברסיטת חיפה.
"ארור, ארור, ארור – ארור לאל יהו"
"תמות – ארור"
"ארור – מות תמות"
"ארור ליהו – ארור, ארור, ארור".
מאמר העוסק בגילו המרעיש יפורסם במלואו רק בהמשך השנה, ולכן, פרופ גליל הסביר כי "לא ניתן לפרסם את כל מה שאנחנו יודעים על הכתובת הזו כבר עכשיו. מה שכן אפשר לומר, זה שמדובר בכתובת חשובה מאוד".
הוא הוסיף כי "היא הכי קדומה שיש לנו, ממוקמת בלב ההתיישבות היהודית בשומרון של המאה ה-13, וזה מצביע קודם כל על כך שהיהודים היו באזור כבר בתקופה הזו, ושכבר אז הם ידעו לכתוב, בשונה ממה שחושבים".
על אף שמדובר לכאורה בקללה, פרופ' גליל הסביר שזו דרך פשטנית מידי לאפיין את הגילוי. "זהו טקסט משפטי", טען והסביר: "אנחנו יודעים את זה כי הסגנון שלו הוא כמו של טקסטים משפטיים אחרים מהמזרח הקדום".
הוא הוסיף כי תצורתו הכללית מעידה על הז׳אנר הספרותי: "זוהי מעטפה של עופרת, ואנחנו יודעים שאז היו נוהגים לסגור חוזים במעטפות כאלה, כמו מעטפות חימר ועופרת, ולעתים בעת הצורך ליישב סכסוכים היה איזשהו מהלך של שבירת המעטפה ובירור התוכן שבפנים".
גם התוכן, מבהיר פרופ׳ גליל, הוא סוג של גזר דין. "אין שם רק קללה אלא גם את האמירה – מות תמות, והכל כתוב בתקבולת כיאסטית, כתיבה שיש כמותה בהקשר של גזר דין בכתובים, למשל בדברים כ״ז", הסביר. "מצורת האותיות ומסגנון הכתיבה – אפשר לומר שיש כאן רמה ספרותית ואמנותית פנטסטית".
פרופ׳ גליל משוכנע כי הפעם מדובר בחשיפה שעולה בחשיבותה על תגליות קודמות: "זוהי ההופעה הקדומה ביותר בעברית של שם אלוהי ישראל". ההיסטורונים והארכיאולוגים עשויים לפתח תיאוריות רבות באשר לנסיבות שבהן הוכנה הכתובת. "אולי כדי להגן על משהו שהיה שם במזבח בהר עיבל, אשר לפי התנ"ך נבנה על ידי יהושע, אבל זו רק ספקולציה,, אמר פרופ׳ גליל, "מה שבטוח הוא שהיא מוקמה שם ולא זזה מאז".
הוא הוסיף כי הכתובת "נותנת לנו מבט לאחד הרגעים הקדומים של ההתיישבות הישראלית בארץ ישראל, והניסיון של חברי הקהילה לקיים סדר מסוים בחברה".
לא צריך שום הוכחות מול הפלסטינים קבוצה של עובדים שיובאו מירדן מצרים ועוד מקומות והמציאו את עצמם, את עצמות הפלסטינוזארוס הם עוד מעט 'ימצאו' וכמובן יתברר שאלה עצמות שור מהקצביה של איבן חאלד
למה הולכים למזבח בהר עיבל, הרי מתאים ביותר לכתוב בתורה "ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" ובהמשך הפסוקים פירוט הקללות שבהר עיבל "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגו' ועוד פסוקים רבים של ארור.