אלמונית העניקה למאות בחורים מנה במסעדה על חשבונה

מפגש גרונר. אם אתם בני ברקים (בעצם גם אם לא) יצא לכם לעבור ברחוב ז'בוטינסקי מול תחנת המשטרה הישנה.

כן. היכן שממוקמת האנדרטה לזכרו של לוחם האצ"ל דב גרונר שהוצא להורג בידי הבריטים בתקופת המנדט.

שם ממוקמת מסעדה כשירה המוכרת לרוב תושבי בני ברק בשל שעת הסגירה המאוחרת מאוד שלה. קרוב יותר לבוקר מאשר לחצות הלילה.

בבני ברק כידוע קיים חוק עזר עירוני שאינו מאפשר פתיחת חנויות לאחר השעה 23:00 בלילה. מיקומה של המסעדה בשטח המוניציפלי של רמת גן מאפשר לה להשאר פתוחה גם מעבר לכך.

אחרי שנתנו לכם קצת רקע, ניתן לגשת לעניין שלשמו התכנסנו.

היום (ה), כתב 'המחדש' (אנוכי) שנקלע לאיזור נוכח לחזות מחזה בלתי שגרתי בעליל. המסעדה, שבשעות אלו של היממה לא עמוסה יתר על המידה, הייתה מלאה עד להתפקע ב… מאות (!!!) בחורי ישיבה.

משהתקרבתי לראות על מה ולמה, נוכחתי המחזה מדהים. מאות בחורי ישיבה ישבו סביב שולחנות גם מחוץ לתחומי המסעדה הרשמיים סביב צלחות מלאות בכל טוב.

בכל צלחת ניתן היה להבחין בכמה סוגי בשרים, מהסוגים המובחרים ביותר, לצד תוספות רבות, שתיה קלה ללא הגבלה ו… קלידן שהנעים את האווירה בשירים חסידיים אותנטיים.

ניגשתי לאחד הבחורים ושאלתיו מנין יש לבחורי ישיבה כל כך הרבה כסף… להפתעתי קיבלתי תשובה אותה לא ציפיתי לשמוע…

"היום הכל חינם לבחורי ישיבות"! שאלתי אותו אם זאת ישיבה שהחליטה "לסגור" את זמן חורף בארוחה משובחת לתלמידיה.. להפתעתי, ענה לי הבחור בעיניים בורקות: "לא. כל בחור ישיבה שרוצה, יכול לבוא ולקבל אוכל כאוות נפשו".

"גם אני?" שאלתי ספק ברצינות ספק בצחוק.. "כן גם אתה אדוני!" עונה לי קול מבוגר וחייכן, קול שהיה שייך לאדם נחמד שגם התברר כבעל המסעדה..

טוב. אם ככה זה סיפור אחר. נותנים לך תיקח. וכך, על צלחת עמוסה בכל טוב, התפניתי לשאול את בעל המסעדה, "מה יום מיומיים?".

בעל המסעדה מתיישב, עייף, סחוט אך עם עיניים בורקות. אולי מדמעות. אולי מטיפות הזיעה שזלגו במורד פניו, תוצאה של עומס צהריים חריג גם למסעדה בסדר גודל כזה.

"ת'אמת, זה לא אני". פותח יובל גרונר (צירוף מקרים מעניין. ליובל גרונר יש מסעדה בשם גרונר..). "פנתה אליי אשה דתייה, שסיפרה לי שנעשה לה חסד מהקדוש ברוך הוא. חסד גדול והיא רוצה לגמול לבורא כאות תודה".

"שאלתי אותה מיד מה זה קשור אליי, והיא השיבה לי שהיא רוצה לשמח את האנשים שהכי חשובים לקדוש ברוך הוא" ממשיך גרונר לספר.

ברקע, נכנסים עוד ועוד בחורי ישיבות שקיבלו כל אחד בתורו צלחות עמוסות. כמו מפעל. סדר גודל אחר..

גרונר ממשיך: "אני רוצה, שכל בחור ישיבה שיבוא מחר יקבל ארוחה חינם. לא מנה פשוטה. מנה מכובדת. כמו שמגיע לתמידי חכמים".

"סיפרתי את זה לכמה בחורי ישיבה שהיו שם באותם רגעים" ממשיך יובל לספר, "והשמועה פשטה לה כאש בשדה קוצים ברחבי הישיבות".

יובל מסיים את סיפורו בדיוק בזמן. אני סיימתי (ללא הצלחה) את המנה המכובדת שהוגשה לי ובעלת ה'שמחה' הגיעה למקום כדי להודות לקדוש ברוך הוא ברוב עם על ניסה הפרטי.

הקלידן שליווה את האירוע החל לנגן ניגונים חסידיים של שירה והלל, ומאות בחורי הישיבה ששהו במקום פצחו בריקודים סוחפים שגלשו לרחוב ז'בוטינסקי הומה האדם למבטם המופתעים של תושבי רמת גן שנקלעו לשם..