מלחמת העתיד: פיתוח חסר תקדים ברפאל -רחפן זעיר וקטלני – צפו:

זבוב על הקיר: הרחפנים הישראליים הזעירים שמפתיעים את האויב | תיעוד

הרחפנים הזעירים והקטלניים שכבר מחוללים מהפכה שקטה בשדה הקרב: יצרניות נשק ממשיכות ביתר שאת במרוץ החימוש לכלי הנשק שיתרונו הגדול בפשטותו. לא רק טילי נ"ט מגושמים או חימושים מדויקים ויקרים מכלי טיס, אלא גם רחפנים שקוטרם רק 20 ס"מ ומשקלם פחות מ-50 גרם.

במחקר משותף לאוניברסיטת בן גוריון וליצרנית אמצעי הלחימה רפאל פותחו בשנה האחרונה דגמים מבצעיים ראשונים לרחפנים זעירים שיכולים לבצע מגוון משימות, בהם איסוף מודיעין בזמן אמת מבתי המחבלים, מבלי לסכן את הלוחמים.

כל רחפן שכזה יכול לשקול בין כמה עשרות גרמים בודדים לכמה מאות גרמים – וממדיהם (קוטרם עד 20 ס"מ) מאפשרים להחזיק ולשגר אותם מכף היד. רכב רובוטי וקטן עם יכולת עבירות גבוהה, שנחזה למכונית צעצוע בשלט רחוק, מסייע בשליטה מהקרקע על להקת הרחפנים הזעירים ומעביר את מה שהרחפנים מצלמים בשידור חי.
 
מנגנון ההפעלה של הרחפנים הוא יחסית שקט, ומשימתם אינה בהכרח חד-פעמית, כלומר ניתן להחזיר אותם למפעיליהם בתום הפעולה. יחד עם זאת, הם פותחו באופן שעלותם תאפשר את התכלותם במהלך המשימה: כל רחפן שכזה יעלה כמה עשרות דולרים, בעיקר אם הרכש שלו הוא בכמויות גדולות.
 
יתרון מרכזי נוסף ברחפנים שפותחו ברפאל הוא יכולת הניווט העצמאית שלהם. חיישנים קטנים ומכ"מים זעירים מאפשרים לרחפן לנווט את מסלולו בעצמו בתוך חדרי הבית, ובכך גם נמנעת פגיעה במכשולים כמו קירות ודלתות סגורות. מצלמות מתקדמות על הרחפן מסוגלות לצלם גם בחשיכה.  

בשל רוחב פס צר יחסית של הרחפנים ושל רכב השליטה הקרקעי שלהם, בחלק מהמשימות נדרשת תחנת תקשורת נוספת, סמוכה יחסית, שיכולה להיות באמצעות רובוט נוסף שנשלח על-ידי הכוח או כלי טיס בלתי מאויש שחג מעל. גם הסוללות הקטנות של הרחפנים מאפשרות שימוש של לא יותר מכמה עשרות דקות.

הרחפן מודד בעצמו טווחים מהקירות וניתן לשלב בו גם יכולות לייזר", סיפר ל-ynet גורם בכיר מרפאל שאמון על הפיתוח המתקדם. "הצוותים שלנו במעבדת המייקרס, הכוללים מומחי אמל"ח ומהנדסים מכמה תחומים, מפתחים פתרונות מבצעיים לבעיות צבאיות שלקוחות מגיעים אלינו עימן, ולעיתים במעבדה הזו זה לוקח ימים בודדים עד שהפתרון מתוכנן, מפותח ומיוצר עבור הלקוח".
 
הרחפנים פותחו ברפאל כחלק ממחקר של הסטודנטים למדעי המחשב בפקולטה בראשותו של פרופ' פרדי בוקשטיין בטכניון. ביקור במעבדת המייקרס במתקני רפאל שבגליל התחתון מלמד שזה הכול מלבד זירת לחימה. המעבדה וסביבת העבודה שלה מעוצבים כשילוב בין חללי היי-טק מתקדמים לאולמות משחקים וצעצועים של ילדים.
 
רשתות להטסת כלי טיס קטנים, גלגלים זעירים, קוביות לגו, שולחן חול תלת-ממדי, חלקי רובוטים שמפוזרים כפאזל מפורק ואין-ספור מסכים בגדלים שונים, זה הנוף שמקבל מדי בוקר את מפתחי אמצעי הלחימה העתידיים – חלקם בני פחות מ-25.

 "כשמדע בדיוני פוגש את שטח הלחימה", הם מגדירים את המעבדה. "מצוות של בין שלושה לשבעה עובדים ניתן להוציא דברים מדהימים, והם פועלים יחד עד שיוצא עשן לבד", אמר הגורם. "הרחפנים הללו זה חלק קטן מהפלאים והקסמים שהפקנו. זה לא כמו כיפת ברזל ושרביט קסמים (שפותחו גם הם ברפאל), שמחייבים תהליכי חקר ביצועים ממושכים בהרבה. יש גם אמצעים שתוך פחות משבוע אנחנו מפתחים כמעט מאפס, מנסים ומשחררים ללקוח. אלו פתרונות שמבוססים על בינת הקרב במערכות קוגניטיביות וסט שלם של אלגוריתמים. האויבים משתנים, והם לא מחכים שנסיים לפתח מוצר ביטחוני תוך ארבע-חמש שנים. לקוחות באים אלינו עם בעיות מבצעיות, אנחנו שואלים אותם למתי אתם צריכים את הפתרון, והם עונים לנו 'לאתמול'".