שלום וברכה מורי ורבותי!
איך מגיעים לליל הסדר בצורה "נורמלית" והגיונית?
איך מסתדרים עם כל ההכנות?
איך מצליחים לשייט בין כל המטלות, בין כל המחויבויות?
איך מצליחים לחלק תפקידים לכל בני המשפחה?
מורי ורבותי!
התשובה טמונה במלים "ליל הסדר".
צריכים לעשות סדר בחיים. אם בחיים שלך הכל יהיה מסודר, יהיה לך זמן להכל, אם בחיים שלך לא תהיה מסודר, לשום דבר לא יהיה לך זמן.
ילד שמגיע לבית ורואה את אבא ואמא מתבלבלים בין שורות של מטלות, גם הוא לעולם לא יצליח להשתלב.
לעומת זאת, ילד שמגיע ורואה את אבא מסודר בעמדה שלו ואמא בעמדה שלה, עם רשימת מטלות מסודרת, ויומן שמספר לכולנו "באיזה יום עושים מה", בבית הנפלא הזה הוא יוכל למצוא את מקומו, להשתלב ואפילו לעזור.
מורי ורבותי!
ליל הסדר נקרא כך מכיון שכולו מסודר, מ"קדש ורחץ" ועד סופו של התהליך, שלב אחר שלב. אין משהו שמופיע בצורה לא מסודרת, אין משהו אקראי, אין משהו שמתרחש בצורה לא מדויקת.
הסיום של ה"הלל – נרצה" תמיד יהיה בסוף, אחרי שהתחלנו מההתחלה את ה"קדש ורחץ, כרפס יחץ", בצורה מסודרת ואחראית.
אם נתנהל בצורה כזו גם בהכנות לליל הסדר, נזכה לשתף את כל בני המשפחה ולהראות להם עד כמה לכל אחד יש את המקום שלו, לכל אחד יש את הסדר שלו, ולכל אחד יש את המשהו הקטן שבו הוא יכול לסייע, ולא משנה בן כמה הוא, וגם לא משנה עד כמה היכולות שלו מאפשרות זאת, הוא ידע למצוא את המקום ואת הסדר.
הפרענו להם כאשר ארגנו את הדברים בצורה לא מסודרת, סייענו להם כאשר עשינו להם סדר.
מביאים דף ועט, מחלקים את העבודה, מסדרים אותה לפי ימים, ואפילו לפי שעות. מארגנים לכל אחד מבני הבית את התפקיד המתאים לו, כל אחד עושה את מה שהוא מסוגל לעשות. ויחד זוכים להגיע, לא רק לליל הסדר, אלא גם לסדר ארוך שמתחיל הרבה לפני ליל הסדר, ומסתיים הרבה אחריו, כאשר כל אחד מבני המשפחה יודע מה מוטל עליו, למה, ואיך הוא אמור לעשות זאת.
בהצלחה רבה לכולנו באחד ממבחני החיים והסדרים המדהימים והיפיפיים ביותר,
וברוכים תהיו!
