בעוד בשאר חלקי הודו נמרים משמשים כמטרה לציד או סתם להרוג אותם מתוך חשש מהם. תושבי הכפר ברה ממשיכים לחיות במגורים משותפים שלווים עם הטורפים החינניים.
מספר הנמרים בהודו במגמת עלייה בשנים האחרונות, דוח משנת 2018 מעריך את מספרם ב-12,852. המלחמות בין אדם לבעלי החיים ו'פלישות הדדיות' במדינה המאוכלסת בצפיפות היו בלתי נמנעים.
החתולים החינניים ניצודו בכמויות גדולות בגלל הביקוש הגדול לפרווה ומחיריהם האסטרונומים בשווקים לא חוקיים. הם נהרגים על ידי קבוצות של כפריים, כנקמה על התקפות נמרים כלפי בעלי חיים ביתיים ועדרי צאן או פשוט מפחד כאשר החתולים הגדולים פלשו למרחבים הכפריים.
בששת החודשים הראשונים של 2021 , נהרגו 22 נמרים בידי תושבי הכפרים. בין 2012 ל-2018 נהרגו 238 נמרים במדינת רג'סטאן לבדה. ודיווחים בתקשורת על התקפות של נמרים על בני אדם היו תכופים באופן מדאיג.
בפינה הרחוקה והפסטורלית של רג'סטאן, לעומת זאת, יש מסורת מתמשכת של מגורים משותפים שלווים בין הנמרים והרבאריים, קהילת רועים נוודים למחצה שהיגרה להודו מאיראן לפני יותר מאלף שנה.
ההערכה היא שכ-60 נמרים, יחד עם צבועים, שועלי מדבר, חזירי בר, אנטילופות וחיות קטנות אחרות, מסתובבים כיום בשטח המשותף הקטן הזה.
הנמרים הגדולים שמסתובבים חופשי ידועים בשם נמרי ג'וואי, על שם הסכר שנבנה על נהר ג'וואי בשנת 1957. הנהר הטבעי הזה הוא מקור המים העיקרי לעיירות ולכפרים שמסביב, ובית גידול חשוב לחיות בר.
פעם בכמה ימים יכול לקום בבוקר רועה מקומי ולגלות כי הנמרים 'סחבו' לו בלילה פרט אחד או שניים מהעדר. "זה מצער אותי מאוד", אומר אחד הרועים. "אני מטפל בכל אחד מבני העדר שלי כבר מלידתו כאן במחסן הזה. אבל גם לנמרים יש זכות לאוכל".
"המדינה אמנם משלמת פיצוי על אבדן מהעדר לטובת הנמרים אך רוב המקומיים לא יטרחו להגיש בקשה להחזר פיצוי בין היתר מתוך אמונה הינדית עתיקה שבעל חיים שנטרף הוא הקרבת קרבן" תיאר הרועה.
המקומיים מאמינים בניגוד למקובל בעולם על הפרדת טריטוריות בין בני האדם לבעלי החיים "כאן מאמינים כי כל היצורים יחד הם חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית האחידה" . זה שונה באופן קיצוני מהנרטיב המקובל הדוגל בטריטוריות שהוקצו בנפרד לבני אדם וחיות בר.
בכמה קהילות כפריות בצפון הודו כמו בכפר ברה מחשיבים את הנמרים כיצורים חושבים, ולא טורפים באינסטינקט, שיש להם את היכולת לנהל משא ומתן במרחבים משותפים עם בני אדם.
כפי שאומר פתגם עתיק של המקומיים, "הימים שייכים לבני אדם, והלילות לנמרים". עם זאת, הפרה של כלל בסיסי זה מדאיגה את המקומיים. האפשרות לצפות מקרוב את אחד הטורפים החמקמקים בעולם מהווה מוקד משיכה גדולה עבור תיירים מקומיים וזרים כאחד.
סיורי ספארי לא מוסדרים, ספארי לילה שמפריעים לנמרים, ובנייה פיראטית של בתי מלון ובתי הארחה הקרובים בצורה מסוכנת למקום בו שוכנים הנמרים עלולים לסכן את האיזון האקולוגי העדין שנשמר בעבר באזור.
