לקראת ל"ג בעומר, יום ההילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, מתברר כי ישנו חיבור עמוק ורב שנים בין האתר ההיסטורי שילה הקדומה שבבנימין לבין יום ההילולא, בשלושה מישורים שונים, הכוללים את דרך ההגעה שהיה מקובל בשנים הקדמוניות ועד מנהג החלאק'ה הקדום שנוהגים רבבות אלפי ישראל לערוך לילדיהן ביום זה.
החיבור בין שילה הקדומה לל"ג בעומר הוא בשלושה מישורים שונים. ראשית כל, בעבר היו יהודים שיצאו מירושלים למירון דרך קברי הצדיקים בשומרון ודרך שילה. על פי המקורות הם היו יורדים לטבריה להילולת ר' מאיר בעל הנס, ומשם היו עולים למירון כאשר תחנת העצירה בשילה הייתה המשמעותית והמהותית במסע וזאת מהסיבה הבאה.
בי' באייר – כשמונה ימים לפני ל"ג בעומר, חל על פי מגילת תענית יום פטירתו של עלי הכהן, שעל פי עדויות עולי רגל מימי הביניים היה ידוע ציון קברו בשילה. בשנים האחרונות מתקיימת הילולא ביום פטירת עלי הכהן, אך כיוון שזו תקופת ספירת העומר לא ניתן לעשות אירוע הכולל מוזיקה וריקודים, וכך בל"ג בעומר ניתן לציין גם את הילולת עלי הכהן.
מישור נוסף המקשר בין שילה הקדומה לבין הילולת הרשב"י, הוא על פי מה שנכתב בתורת הסוד כי רבי שמעון בר יוחאי הוא גלגול נשמתו של הנביא אחיה השילוני.
בפיוט "ואמרתם כל לחי" בבית המתחיל באות מ', נאמר על התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי: "מקום בחר בשמיא עם הנביא אחיה", על כן אין מתאים יותר מלציין את היום במקום בו חי ופעל אחיה השילוני שאף נקרא על שם המקום.
מישור נוסף המקשר בין שילה הקדומה לבין ל"ג בעומר הוא מנהג החלק'ה. על פי הידוע, המנהג התחיל ככל הנראה לפני כ-500 שנה בקבר שמואל הנביא, ורק לאחר מכן הועתק לקבר רשב"י במירון. במשך השנים נתנו טעמים למנהג זה: השארת פאות הראש בדומה לעורלה בעצים, אך אלו טעמים דחוקים.
הטעם הפשוט הוא כנראה הבאתו של שמואל הנביא כילד על ידי אימו חנה למשכן בשילה והקדשתו לנזיר עולם. כך גם ההורים שבתחילת חינוכו של הילד מייעדים אותו לקדושה. שלושת שנות ה"נזירות" שלו, מחברות אותו לדמותו של שמואל הנביא שמוקדש כולו לה' ולעם.
ברור אם כן מעל לכל ספק כי המקום המתאים ביותר לחגוג את מנהג החלאק'ה הוא מקום המשכן אליו הביאה חנה את הילד שמואל, הלוא הוא משכן שילה הממוקם כיום בבנימין.
יצוין כי גם כיום אלפים מגיעים לאתר משכן שילה בבנימין שם הם רואים מקרוב את המקום שבו עמד המשכן לפני שנות דור, מעבר לפן החינוכי שבעניין מגיעים למקום מידי שנה עשרות אדמורי"ם ורבנים יחד עם צאן מרעיתם כאשר הם נושאים תפילה נרגשת במקום התפילה של חנה, כאשר לדבריהם המעמד מסוגל רבות לזרע של קיימא.
בשנה זו, בה מוגבלת העלייה למירון ביום ל"ג בעומר, נערכים באתר "שילה הקדומה" לקדם את פני האלפים הצפויים להשתתף במעמדי החלאקה באתר ויתר האירועים, עם ניגוני מירון ומיצגים אורקוליים, צלם מגנטים וחורשת פיקניק ומעניקים שי מזכרת לכל ילד חלאקה.
בשעה שלוש אחה"צ יערך במקום מעמד הדלקה מסורתי לכבוד רשב"י בראשות הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן ואמני זמר ושירה נודעים.
