שלום וברכה מורי ורבותי!
יום ירושלים!
היום שבו יש באופן קבוע ויכוח בבתי הכנסיות ב"פריפריה", האם אומרים תחנון או לא? האם אומרים הלל או לא?
רבותי!
אבינו מורנו, הרב חיים רבי שליט"א, חידש, שאין כזה מושג שנקרא "אהבת חינם".
"שנאת חינם" יש, כי אין לך שום הצדקה לשנוא יהודי. אם אתה שונא אותו, זו שנאת חינם, ולא משנה מה הוא עשה לך.
אבל "אהבת חינם" לא קיימת, כי אתה "מחויב" לאהוב כל יהודי, כך ציווה ה' יתברך.
האם על כל נס שיעשה הקדוש ברוך הוא נעורר מחלוקות, חס ושלום וחס וחלילה?
אז נכון, "כולם צודקים".
מצד אחד, אם נעשה צעד מאד מאד יפה למען עם ישראל, אבל הוא גבל בדבר עבירה, ברור שכולנו מתאבלים על כך.
מצד שני, על נס שנעשה לעם ישראל, כולנו אמורים להודות לקדוש ברוך הוא.
אבל לפסוק האם זהו צעד טוב או לא, כולנו קטנים ופשוטים, ואין לנו אפילו זכות להביע דעה.
מה הזכות היחידה שיש לכל אחד מאתנו?
לומר "מִזְמוֹר לְתוֹדָה" (תהלים ק, א) לקדוש ברוך הוא, ולהודות על היום הנוסף שקיבלנו, ועל המתנות שהוא העניק לנו.
האם זה אמור להיות דווקא ביום הזה?
ברור שלא!
זה אמור להיות בכל יום ויום. התפקיד שלנו להודות לקדוש ברוך הוא על כל מה שהעניק לנו.
אם אתה נמצא היום בנקודת זמן זו, במקום זה, זהו המקום שאותו הועיד לך הקדוש ברוך הוא. שא עיניך למרום ואמור "תודה רבה".
כשתהיה מרן, או כשתהיה הרמטכ"ל, או לפחות נשיא המדינה… תהיה לך את הזכות להביע דעה, ואנשים עוד ישקלו לקבל, ולשמוע עד כמה אתה חשוב, ועד כמה דעתך אמורה להשפיע על אורח חייהם.
אבל כל עוד שלא, שב בפינה שלך. לא משנה היכן אתה מתפלל, אל תהיה מעורב במחלוקת, כי זהו הדבר היחיד האיום והנורא שאתה יכול לעשות.
תעשה את מה שהרב שלך אומר, בדממה. תתפלל במקום שמתאים לאורח החיים שלך, ואל תנסה למצוא את האנשים האחרים, ולהסביר להם, עד כמה הם "טועים וחוטאים".
זה נכון ליום הזה, וזה נכון לכל יום ויום.
כל אחד מאתנו מקרב, מחבק, ואוהב באהבה אמתית. תקרא לזה "אהבת חינם" אם זה עושה לך טוב, אבל תקרא לזה גם בשם האמתי "אהבת ישראל".
לזכות ולאהוב כל יהודי ולא משנה למה, להצליח ולהתרומם מעל גבי המחלוקות, מעל גבי השאלות, מעל גבי הספקות, ויחד לקרב את הגאולה השלמה והאמתית במהרה בימינו, אמן.
ברוכים תהיו!
