0%
חוק יו"ש

ראש הממשלה מכנס את ראשי הקואליציה לדיון חירום

החוק הוא למעשה תקנות חירום שמובאות לאישור אחת ל-5 שנים ונועדו להחיל את החוק הישראלי ביו"ש • סער אמר שהצבעת הקואליציה על החוק "תוכיח אם היא רוצה להתקיים או לא" • בעקבות האולטימטום שלו, ועל רקע המגעים בין תקווה חדשה לליכוד - בנט מכנס ישיבה של ראשי הקואליציה. הפרטים פורסמו בחדשות N12

איצלה כץ
אין תגובות
ראש הממשלה מכנס את ראשי הקואליציה לדיון חירום
צילום: פלאש 90

אחרי האולטימטום של סער והמחלוקת באגף השמאלי, בנט מכנס היום (רביעי) את ראשי הקואליציה. הישיבה מתקיימת על רקע משבר חוק יו"ש, שיעלה להצבעה בכנסת מיד אחרי חג שבועות, ביום שני.

סער אמר אתמול שהצבעת הקואליציה על החוק "תוכיח אם היא רוצה להתקיים או לא". מה הוא החוק הזה שמאיים על הקואליציה ומה ההשלכות אם לא יעבור? שאלות-תשובות.

בתמצית, "חוק יו"ש" הוא למעשה תקנות שעת חירום שמחודשות כל 5 שנים, ומאפשרות להחיל את החוק הישראלי הפלילי ביו"ש, לצד זכויות אזרחיות. התקנות הללו נועדו ליצור סדר משפטי בשטחים וזיקה בינם לבין המשפט הישראלי, בשורה של סוגיות.

בסוף חודש יוני יפקעו התקנות. אם החוק לא יעבור, תהיה לכך השפעה עצומה. בין היתר לא יהיה אפשר להעמיד ישראלים לדין בבתי משפט בישראל על עבירות שבוצעו ביו"ש, אלא רק במערכת השיפוט הצבאית.

נוסף על כך, המשטרה לא תוכל לחקור ביו"ש בגין מעשים שבוצעו מחוץ לשטחים, ולא תהיה לה סמכות לעצור ישראלי שביצע עבירה בתחומי הקו הירוק וברח לאיזור יהודה ושומרון. כלומר – כדי להימנע מחקירה, ניתן יהיה לכאורה להימלט לשטחים כמעין "מקלט".

ראש הממשלה מכנס את ראשי הקואליציה לדיון חירום
יהיה שטח הפקר? התנחלות דרומית לשכם ביהודה ושומרון// צילום: נאצר אישתיה/פלאש 90

מלבד ההשלכות שקשורות לאכיפת עבירות פליליות, עלולות להיות גם השלכות בהיבטים ביטחוניים. כך למשל, אם התקנות לא יחודשו – אסירים ביטחוניים יצטרכו לעבור לבתי כלא צבאיים באיזור יהודה ושומרון, אלא שאין כמעט כאלה.

התקנות מעניקות זכויות שונות, כמו למשל ביטוח בריאות ממלכתי. בנוסף הן מאפשרות להחיל שורת חוקים כמו חוק הביטוח הלאומי, חוק אימוץ ילדים, חוק הכניסה לישראל ועוד.

לפי הפרסום בחדשות N12, ההתנגדות, בעיקר בקרב חברי רע"ם, נובעת מכך שהתקנות מצטיירות כמהלך שמאפשר מעין "סיפוח" חלקי של השטחים, באמצעות החלת החוק הישראלי.

בנוסף, נטען כי הן יוצרות מצב בעייתי שבו על הפלסטינים החיים בשטחים חל החוק הצבאי, ואילו על ישראלים – החוק הישראלי. עם זאת צריך להדגיש שהתקנות חודשו כל 5 שנים כבר 55 שנה, כך שלא מדובר בשינוי המצב הנוכחי.

כדי להדגיש את חשיבות התקנות, שר המשפטים גדעון סער פרסם הבוקר חוות דעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (ציבורי-חוקתי), עורכת הדין אביטל סומפולינסקי. "פקיעת התקנות תהפוך את ניהול החיים הישראליים ביו"ש לקשה עד בלתי אפשרית, ויהיה בה כדי להשליך על ניהולו התקין של האזור, ביטחונו, וניהול הממשקים עם מערכת המשפט בישראל", כתבה סומפולינסקי.

ראש הממשלה מכנס את ראשי הקואליציה לדיון חירום
יו"ר רע"ם מנסור עבאס. צילום: יוני קניג, המחדש

"קיום התקנות חיוני אפוא להמשך היחסים המשפטיים שבין ישראל לבין האזרחים הישראליים באזור, רשויות האזור והרשות הפלשתינית" הוסיפה.

החוק היה אמור לעלות השבוע, אך יו"ר תקווה חדשה גדעון סער החליט שלא להביאו להצבעה בכנסת כי ברע"ם טענו שטרם למדו אותו לעומק.

כעת, נעשים מאמצים להביא את רע"ם ואת מרצ להצביע בעד החוק ביום שני הקרוב. זאת, מכיוון שלצפות מחברי כנסת כמו ג'ידא רינאוי זועבי, גבי לסקי ומוסי רז להצביע בעד חוק שמהדק את הקשר בין ישראל ליהודה ושומרון אינו דבר מובן מאליו.

הכתבה עניינה אותך?

0%
0%

תוכן שאסור לפספס

הוסף תגובה לכתבה

הנצפים ביותר

אולי יעניין אותך גם

כתבות נוספות

דיווח על כתבה

מצאתם טעות, אי דיוק או בעיה בכתבה? ספרו לנו ונבדוק.

Hide picture