עולם הישיבות החדשות שצמחו בעשרים שנים האחרונות

לקראת חג השבועות תשפ"ב יצאנו בעקבות עולם התורה הצעיר הישיבות החדשות שהוקמה בשתי העשורים האחרונים וקנו מקום של כבוד בעולם התורה הליטאי, ישיבות האם ודרך הלימוד היחודית שהצליחו ראשי השיבה להנחיל לדור בוגרי הישיבות החדשות שהוקמו בעקבות הגידול העצום והמבורך בעולם התורה.

שם הישיבה: 'עטרת שלמה'

• שנת ההקמה: תשע"ד
• שיטת לימוד: טעלז

ישיבת 'עטרת שלמה' היא פרויקט הדגל של רשת מוסדות תורה שהקים ראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין, בשנת תשע"ד נפתחה ישיבה גדולה בראשון לציון, בקמפוס בו שכן בעבר כפר נוער "שדה חמד". בראשות הישיבה עומדים הגאון רבי שלום בער סורוצקין, הגאון רבי חיים פיינשטיין והגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד.

בחודש תשרי תשע"ז התקיימה חנוכת הבית לבניין הישיבה בשילוב הכנסת שבעה ספרי תורה, בהשתתפות גדולי הדור.

שיטת הלימוד בישיבה מבוססת על שיטת טעלז, הכוללת לימוד איטי למדני מעמיק בספרי הראשונים והאחרונים.

עם זאת בלימודי הבקיאות (אחה"צ ובערב) מונהג בישיבה לימוד מהיר המבוסס על הספקים. כמו כן בסוף כל זמן מתקיימת חזרה כללית בשבוע אחד על כל הנלמד באותו זמן.

בעולם הישיבות מדברים על 'עטרת שלמה' כישיבה שלמרות שבאופן מעשי הוקמה לפני שנים מועטות, המעמד שלה גבוה ברמה של אחת הישיבות הותיקות, קשה לדמיין את עולם הישיבות בלי עטרת שלמה.

שם הישיבה: ישיבת נתיבות חכמה – וולפסון

• שנת הקמתה: תשס"ח
• שיטת לימוד: פוניבז'

ישיבת נתיבות חכמה נוסדה לקראת זמן אלול ה'תשס"ח, וכיום לומדים בה כמעט אלף תלמידים.

דרך הלימוד בישיבה הוא כפי שהתווה ראש הישיבה הגאון רבי דניאל וולפסון, שלמד בישיבת פוניבז' לצעירים ולאחר מכן בפוניבז הגדולה, ואת הישיבה הקים בהוראת רבו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל.

למרות דרך הלימוד הפוניבזיאית, ראש הישיבה מקדיש סדרים ושיעורים מיוחדים ללימוד נושאים שאין דרך עולם הישיבות לעסוק בהם כמו בסדר "זרעים", "קדשים" ו"טהרות".

שם הישיבה: קרית מלך

• שנת הקמתה: תשס"ב
• שיטת לימוד: מיר

ישיבת קרית מלך נוסדה בשנת תש"ס כמעין ישיבת המשך לישיבה לצעירים "תפארת ציון". שנתיים לאחר מכן, בשנת תשס"ב החליט מייסדה של הישיבה, הגאון רבי שלמה קנייבסקי להפכה לישיבה גדולה בפני עצמה וקרא לה "קרית מלך", על שם ספרו הראשון של אביו – מרן הגר"ח זצוק"ל.

בראשות הישיבה עמד הגאון ר' בערל אייזנשטיין – מגדולי תלמידיו של ראש ישיבת מיר הגאון רבי נחום פרצוביץ זצוק"ל, מאז הוקמה הישיבה ועד לפטירתו בשנת תשס"ג.

אחרי פטירתו מונה לראשות הישיבה הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצוק"ל עד לפטירתו בל"ג בעומר תשע"ז – אז מונה במקומו ראש הישיבה הנוכחי, הגאון רבי יעקב קארפ.

לצד ראש הישיבה הרב קארפ, מכהן חתנו של מרן הגרי"ש אליישיב זצוק"ל – הגאון רבי בנימין רימר בראשות הישיבה כאשר דרך הלימוד בישיבה מבוסס על השיטה ה'מיראית' שייסדו ראשי ישיבת מיר לדורותיה הגר"נ פרצוביץ והגר"ח שמואלביץ ורמת השיעורים שלה נחשבת לגבוהה. בישיבה לומדים כ-300 בחורים.

שם הישיבה: היכל יצחק – לנדא

• שנת הקמתה: תשע"ט
• שיטת לימוד: בית מתתיהו – מהרי"ל

היכל יצחק – נוסדה – בברכתו של הגאון רבי משה שפירא זצוק"ל – בחודש אלול ה'תשע"ה, על ידי הגאון רבי ישראל לנדא והגאון רבי דניאל נתן כהן. ועומדת תחת נשיאותו של הגאון רבי יוסף חיים קופשיץ מרבני פורת יוסף. הישיבה קרויה על שם הגאון רבי יצחק לנדא זצ"ל מראשי ישיבת חברון, אחיו של ראש הישיבה.

סגנון הלימוד בישיבה הוא במקורו של ישיבת בית מתתיהו אבל בפועל השיטה מזכירה כיום את ישיבת מהרי"ל. בועדים שנמסרים על ידי הגר"י לנדא בנושא שיטת הלימוד, הוא מציע רעיונות חדשניים, ועל פי רעיונות אלה הוא מנהיג את שיטת הלימוד בישיבה.

שם הישיבה: הישיבה הגדולה בראשות הרב חיים מן ההר

• שנת הקמתה: תשע"ב
• שיטת לימוד: המתמידים

הישיבה נוסדה בשם "הישיבה הגדולה רמות" בשכונת רמות בירושלים, על ידי תלמידים שרצו לתת במה למשנתו ודרכו הייחודית בלימוד של הגר"ח מן-ההר, לאחר שפרש מישיבת "תורת ירושלים" של קהילת ישיבת המתמידים שבראשה עמד.

סגנון הלימוד הוא במקורו בשיטת "המתמידים", הישיבה מתייחדת בשיטת הלימוד העמקנית והעצמאית של ראש הישיבה הגר"ח מן ההר ששיעוריו הם שם דבר בעולם הישיבות, שחותרת להבנת המושגים ההלכתיים באופן מהותי, וכזה שיסביר לא רק למה תיתכן הלכה כזו או אחרת אלא מדוע היא מוכרחת, ולא ייתכן היה להיות אחרת. זאת במיוחד בדיני ממונות.

בחורף תשע"ה עברה הישיבה למשכנה הנוכחי, ברחוב כף החיים בביתר עילית.

שם הישיבה: ישיבת נתיב הדעת – קפלן

• שנת הקמתה: תשס"ט
• שיטת לימוד: פוניבז'

נתיב הדעת בשכונת רמות בירושלים הוקמה בחודש ניסן תשס"ט על ידי המשגיח הגאון הצדיק רבי נפתלי קפלן, ששימש עד אז כמשגיח בישיבות בית מתתיהו וקול תורה.

על פי עצת מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, מונה הגאון רבי בונים שרייבר לכהן בראשות הישיבה. בתחילת דרכה היו בישיבה כחמישים בחורים מישיבות אור ישראל, תפרח ופוניבז'. כיום לומדים בישיבה מאות בחורים.

סגנון הישיבה: ישיבת תפרח ובהגדרה "תפרח הירושלמית" אבל בסגנון המתקרב לישיבת פוניבז' במבחינה לימודית.

לפני 5 שנים פתחה הישיבה סניף בשכונת הר נוף בירושלים בשם "דעת אהרון" הידועה בשם "קפלן החדשה".

שם הישיבה: ישיבת שערי שמועות

• שנת הקמתה: תש"ע
• שיטת לימוד: בריסק

ישיבת 'שערי שמועות' הוקמה במודיעין עילית. עם תחילת זמן חורף ה'תשע"א עברה הישיבה לבית חלקיה למבנים זמניים, רק בשנת הלימודים הקודמת שנת תשפ"א נכנסה הישיבה לבית המדרש הקבוע הנמצא בקצה המושב.

הישיבה קרויה על שם סדרת הספרים "שערי שמועות" של מרן ראש הישיבה דבאר יעקב הגאון רבי משה שמואל שפירא זצוק"ל, ודרך הלימוד בה מבוססת על שיטתו "השיטה הבריסקאית". בראשות הישיבה בה לומדים מאות תלמידים עומדים בנו הגאון רבי נפתלי צבי יהודה שפירא, ונכדו הגאון רבי אריה שפירא.

כאמור דרך הלימוד בישיבה מבוסס באופן מובהק על דרכו של מרן הגאון רבי משה שמואל שפירא זצוק"ל דהיינו שיטת בריסק.

בניגוד לרוב הישיבות, לא רק התלמידים הצעירים שומעים שיעור יומי מהר"מים, אלא גם בני הקיבוץ והאברכים, שומעים שיעור בכל יום מראש הישיבה הגאון רבי אריה שפירא.

שם הישיבה: ישיבת תורת זאב

• שנת הקמתה: תשס"ג
• שיטת לימוד: פוניבז' חברון

תורת זאב בראשות הגאון רבי ברוך סולובייצ'יק, הוקמה תחילה במבנה בשכונת ממילא בירושלים שהיה בבעלות איל ההון רפאל הררי מפריז ששימש כפטרון הישיבה בתחילת דרכה.

בזמן הקיץ הראשון הגיעו לקיבוץ קבוצות בחורים מישיבות פוניבז', אור ישראל ובית מתתיהו שהיוו את גרעין הייסוד של הישיבה. בשנת תשס"ז עברה הישיבה למבנה שכור בשכונת רמת שלמה בירושלים, ובתחילת זמן אלול תשפ"א עברה בס"ד למבנה הקבע שלה בשכונת רמת בית שמש ג' בעיר בית שמש.

עד לפני שנתיים מסר באופן קבוע ראש ישיבת חברון וחבר מועצגה"ת הגר"ד כהן שיעורים כלליים בישיבה.

סגנון הישיבה: שילוב של פוניבז' בה למד ראש הישיבה הגאון רבי ברוך סולובייצ'יק, וחברון כחתנו היחיד של מרן הגאון רבי חיים סרנא זצ"ל וכר"מ ישיבת חברון גאולה לשעבר. השילוב החברונאי והפוניבזאי מקנה לדרך הלימוד בישיבה סגנון מיוחד.

שם הישיבה: ישיבת רינה של תורה

• שנת הקמתה: שנת תשע"א
• שיטת לימוד: מגוון

ישיבת רינה של תורה נוסדה בכרמיאל בשנת תשע"א בראשות הגאון רבי אברהם סטוארט. הישיבה נוסדה בהוראת מרן ראש הישיבה רבי אהרן יהודה לייב שטינמן זצוק"ל.

סגנון הישיבה: דרך הלימוד של ראש הישיבה הגאון רבי אברהם סטוארט היא שילוב של ישיבות תפרח ואור ישראל בהן למד בצעירותו, אולם הסגנון כיום של הישיבה הוא חיקוי של ישיבת 'ארחות תורה' ללא דרך לימוד קבועה ומוגדרת, אלא כל ר"ם וסגננו.

שם הישיבה: ישיבת הרב שטרנבוך

• שנת הקמתה: תשע"ג
• שיטת לימוד: פוניבז'

ישיבת הגר"מ שטרנבוך הוקמה בשנת תשע"ג על ידי הראב"ד הגאון משה שטרנבוך בשכונת רמות בירושלים. בתשע"ז עברה הישיבה למשך תקופה קצרה לעיר לוד, שם התאחדה הישיבה יחד עם הישיבה של הגאון רבי בנימין זאב פפנהיים, ובחורף תשע"ח עברה הישיבה למשכנה כיום שכונת רמת בית שמש ג'.

סגנון הלימוד בישיבה: פוניבז' שבה למד בנו של ראש הישיבה הגאון רבי רפאל זלמן שטרנבוך שמוסר שיעורים בישיבה, יחד עם זאת בשיעורים הכללים זוכים הבחורים לקבל תורה מגדולי הדורות זי"ע לדוגמא בתקופה זו של זמן קיץ, לומדים בישיבה מסכת קידושין, שבמסכת זו שמע ראש הישיבה הגר"מ שטרנבוך שיעורים ממרן הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד שבחן אותו בצעירותו על מסכת זו.

שם הישיבה: ישיבת תפארת ישראל

• שנת הקמה: תשס"ג
• שיטת לימוד: אור ישראל

ישיבת 'תפארת ישראל' בראשות הגרי"מ דרוק הוקמה תחילה בשכונת רוממה בירושלים, לפני 19 שנה, הישיבה פועלת כיום בשכונת גבעת שאול בירושלים.

שיטת הלימוד של ראש הישיבה הגרי"מ דרוק היא כשיטת הלימוד של מורו ורבו ראש ישיבת 'אור ישראל' הגרי"מ דרוק בה למד במחזורים הראשונים של הישיבה, שיטה זו דומה לדרך הלימוד בישיבת פוניבז' אולם יש לה יחודיות הניכרת בשיעוריו של ראש הישיבה.