שלום וברכה מורי ורבותי!
ישנם אנשים ש"מעניקים" לקדוש ברוך הוא תאריכים. הם קובעים לעצמם שהם מתפללים במשך מאה וחמישים יום, והם רוצים שכבר עד אז תבוא הישועה…
ישנם כאלו שיודעים גם להגזים ולהציב לקדוש ברוך הוא תנאים בסך שלושה או ארבע ימים: "אני מקדיש לך את ספר התהילים ואני רוצה לראות תוצאות".
רבותי!
הקדוש ברוך הוא לא עובד אצל אף אחד מאתנו!
חמור מכך, לפעמים התאריכים שאנו קובעים, הם תאריכים גרועים ורעים, הם תאריכים בבחינת "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (קהלת ה, יב).
אל תנסה להתחכם עם הקדוש ברוך הוא, ולהיפך, תאמר לקדוש ברוך הוא: "אני מתפלל, אני רוצה לקרב את הקץ. את התאריך אך ורק אתה תקבע, אני אפילו לא נותן לך רעיונות, יותר מזה, אני גם לא מצפה לכך".
"תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב" (משלי יג, יב), אדם שמצפה יותר מדאי למשהו שיקרה ונותן לעצמו תאריכים ויעדים, ומבחינתו הוא "מפספס" תאריך אחר תאריך, גורם לעצמו בעצם להתקף לב, והוא יהיה היחיד שאשם בכך.
תסמוך על הקדוש ברוך הוא, תן לו לנהל את העניינים!
ועל כך אומרת הגמרא הקדושה (ברכות ל"ב ע"ב) שאחד מהדברים הקשים בעולם הם "עיון תפלה".
עיון תפלה במובנה השלילי פירושה, שכאשר אני מתפלל, אני מצפה שכבר תיענה אותה בקשה, ואני מתאכזב שוב ושוב כאשר היא לא נענית.
אנו לא בדיוק לא יודעים מה טוב בשבילנו, אנו רק יודעים שכחה של התפילה למעננו הוא הדבר הטוב ביותר, ועושה את הכל במהירות הרבה יותר גבוהה.
מתי זה יהיה?
איך זה יהיה?
ועל ידי מי זה יהיה?
היחיד שיקבע הוא: רבונו של עולם! והוא קובע את זה בצורה הטובה ביותר בשבילנו.
לא מפתחים ציפיות מיותרות, לא מעניקים ללב את "החובה" ואת "הזכות" לציין תאריכים ולהתאכזב.
"קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'" (תהלים כז, יד), ממשיכים לקוות, ממשיכים לסמוך, וזוכים בעתו ובזמנו, בזמן המדויק שנקבע על ידי הקדוש ברוך הוא, לישועה ולגאולה השלימה והאמתית.
ברוכים תהיו!
