שח הגאון רבי בן ציון הכהן קוק: זכורני שעלתה בפני מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שאלה אודות נתינת כשרות למאכל מסוים, והוא צידד לאוסרו. כשתמהתי בפניו מדוע לא נקט להיתר, השיבני, כי למרות שאמנם ייתכן ויש צד להתירו ומעיקר הדין הוא כשר, אך בכל אופן הוא אסר אותו כחומרא הראויה לענייני מאכלות אסורות.
והוסיף ואמר: "אם אתה רוצה שלילדיך יהיה חשק בתפילה, שיהיה להם מרץ בלימוד, הצלחה וגישמאק בעבודת ה', אז תקפיד מאד! על הכשרות בבית".
זהו העיקרון שעלינו ליישם כלפי כל המאכלים. ואף אם נקלעים לאירוע בו רבים יושבים וסועדים את נפשם, אך אתה אינך סומך על הכשרות באותו מקום, אל תתפתה להקל ולהיסחף אחר הרוב המקלים שם בעניין זה.
בכל שאלה על כשרות זו או אחרת או האם ראוי לנהוג בחומרא מסוימת, עלינו להעמיד לנגד עינינו את דברי הרמח"ל במסילת ישרים (י"א, ד) המדבר אל כל אשר מח בקדקדו שיחשב את איסורי המאכל כמאכלים הארסיים, או כמאכל שנתערב בו דבר ארסי, אשר כבר בהתעוררות חשד, ואף רחוק מאד, שהמאכל לפניו נגוע, כבר יחמיר על עצמו וימנע מאוכלו. ולא יימצא בר דעת שייקח סיכון שמא כמות הרעל שהתערב בסיר הגדול הוא מזערי ביחס לאוכל הטעים, ומסתבר שבדיוק בצלחת הזו המונחת שלפני אין את הרעל.
מפעם לפעם מתפרסמות הודעות לציבור מחברות שונות, שיש להמנע מרכישת מוצר מסוים מחמת צד רחוק שעלתה שאלה לגבי טיבו, וכל מי שכבר רכש אותו, יכול להחליפו באחד מרשתות השיווק.
לפני שש עשרה שנים בשעת סעודת ליל שב"ק הופרה שלוות השבת הנסוכה על בתי ישראל, בשעה שנשמעו כרוזים מרכבי הצלה שסובבו בשכונות, כי בהוראת משרד הבריאות יש להימנע מלצרוך תחליף חלב לתינוקות של חברת 'רמדיה' מחמת חשש שעלה כי במהלך הייצור החסירו את אחד מהרכיבים הרבים, ובשל כך נשקפת סכנת חיים ממשית לתינוקות שהשתמשו בזה.
סערה רבתי התעוררה מיד, ופחד נורא אצל משפחות הרבות שהשתמשו בפורמולה המדוברת, ועם כל שיעול קטנטן ותסמין מעורר חדש, הזדרזו לפנות לבתי החולים. והמהומה רבתה עד מאוד.
מתוך זהירות הציבור שלא לרכוש כלל וכלל מוצרים אלו ואף לא את שאר מוצרי החברה הרשלנית, תוך זמן מועט נכנסה החברה לחובות כבדים, עד שנאלצה לפשוט רגל ולסגור את המפעל בהפסדים עצומים.
הדברים מעוררים מחשבה. שהרי באותה עת שסבב הכרוז ברחובות קריה, רמת הסיכון לא היתה אף בגדר 'אחד מאלף'. ובכל זאת לא נמצא מי שהעז לתת לילדיו הפעוטים מהמוצר החשוד כמסוכן, שהרי מי פתי לסכן את חיי בנו, ואף על צד רחוק ביותר שאין סכנה בדבר.
בדברי הרמח"ל נראה כי אותה הזהירות הנדרשת לברוח ממאכל מסוכן כרעל וכיו"ב, מחייבת אותנו להימלט מאכילת כל דבר אסור. ואף אם רק התעורר ספק לגבי כשרותו, או לגבי אמינות המעיד על כשרותו, כבר עלינו להתנזר מאכילת המאכל המוטל בספק.
וכשם שאתה מקפיד שהאוכל הבא לפיך ולפיות ילדיך יהיה מבחינה גשמית ברמת הטיב הגבוהה ביותר, כן עליך להקפיד על טהרת המזון וכשרותו, שחלילה חלילה לא יתערב בו סרך של טומאה, שישפיע על מוחו הטהור של בנך, העתיד בס"ד להתעמק בנבכי סוגיות סבוכות, וחלילה מחמת הקלה במאכל מסוים, ייתכן והוא ילקה בנזק טומאה מוחי שלא יאפשר לו להתעמק וליהנות כיאות מהתורה הקדושה וכל אורחותיה הנעימות.
המסתמך להקל בכשרות מפוקפקת שאולי יש מי שטוען לאמינותה או להידורים המונהגים שם וכדו', דומה לאב שנתן 'רמדיה' לבנו בשלווה באומרו "אני סומך על כימאי אחד הטוען שהמוצר בסדר".
עלינו להישיר מבט נוכח התורה הקדושה ולהסתכל באותו המבט הניתן לטיב האוכל הגשמי שכל שיש סרך שמועה שזה בעייתי, כבר מתנזרים ממנו כולם, כך עלינו להתנזר ממאכל שיצא עליו שמועה שהוא מכיל רעל רוחני המטמטם את הנשמה.
(הדברים נכתבו ע"י השומעים ובאחריותם)
