שלום וברכה מורי ורבותי!
ואנו מתקרבים בצעדי ענק ליום האיום והנורא בשנה, היום העצוב ביותר – יום תשעה באב, שהשנה הוא דחוי ויחול ביום ראשון הקרוב.
ושימו לב טוב!
מה עשית היום למען בניית בית המקדש?
האם זה שהתאבלת על בית המקדש, זה משהו שיגרום לו להבנות מהר יותר?
ממש לא!
הרי הוא לא נחרב כי לא התאבלת עליו.
מדוע נחרב בית המקדש השני?
בניגוד לבית המקדש הראשון שנחרב בגלל שלשת העבירות החמורות – עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים (???). הרי שבית המקדש השני נחרב אך ורק בגלל שנאת חינם (יומא ט' ע"ב), בגלל שהיו שונאים אלו את אלו, לא נוהגים כבוד זה בזה, מתייחסים האחד לשני בזלזול, מדברים לשון הרע אחד על השני, עד כדי שלמדנו מזה שלשון הרע שקול כנגד שלשת העבירות החמורות.
אם כך, מה יכול לבנות את בית המקדש?
אך ורק אהבת ישראל!
הלא סיכמנו, שאין "אהבת חינם", אלא שזהו ביטוי מושאל לאהבת ישראל. כי מה שאתה אוהב את חבר שלך – זה לא בחינם, אתה אוהב אותו כי כך ציוה ה' יתברך.
אם כך, מה עשית היום למען בנייתו של בית המקדש?
הדבר היחיד שנדרש ממך הוא – להרבות באהבת ישראל.
איך מרבים באהבת ישראל?
לאהוב את החברים הקרובים, את אלה שאתה מסתדר איתם, זו לא חכמה, זה לא נקרא אהבה יתירה למען חרבן בית המקדש.
זה משהו שמשרת גם את האינטרסים האישיים שלך…
בוא ותנסה לאהוב את ההוא שלא חושב כמוך, את מי שחולק על הדרך והשיטה שלך, את מי שמצביע בבחירות למפלגה אחרת, מישהו שלא נמצא ממש בראש שלך, שאתה מסוגל בעיניים רושפות "לבלוע אותו" ביום רגיל.
בוא ותאמר לו: "אחי היקר, לכבוד בית המקדש אני אוהב אותך אהבת נפש, אני רוצה להיות בחברתך, אני רוצה לחבק אותך, אני רוצה יחד איתך להביא לכאן את המשיח. שים את הדעות שלנו בצד, שים אפילו את דעת התורה שלנו בצד, כי מה שהרב שלך אומר, חובתך לקיים, ומה שהרב שלי אומר, חובתי לקיים.
שנינו יחד מאמינים באותו אלוקים, ושנינו יחד עושים את מה שהוא ציוה אתנו: "ועשית ככל אשר יורוך" (עפ"י דברים יז, י). אין לנו סיבה לחלוק, אין לנו סיבה לריב, יחד נאחז יד ביד, ונעלה למסילה העולה בית א-ל".
באותה אהבה, אנו בעצם בונים מחדש את בית המקדש.
לבנה חדשה נוספת ניתן מדי יום, מדי שעה, מדי רגע, לבניין המקדש החדש, בית המקדש השלישי, שנזכה וירד עלינו במהירה בימינו, בניין של אש מן השמים.
ברוכים תהיו!
