הלכות תשעה באב שחל בשבת קודש.
פרוכת ומפות
מחליפים הפרוכת בבית הכנסת לפרוכות של שבת ושמים מפות על השולחן
והטעם שעושים כן אף שהרמ"א כתב שבשבת תשעה באב אין מחליפים הפרוכות (וכן בקיצור שולחן ערוך סעיף טז) לפי שהוא למנהג שאין לובשים בגדי שבת ולכן חילקו בין שבת חזון לשבת שחל בה תשעה באב אבל לדידן שלובשים בגדי שבת מחליפים הפרוכת והמפות (דיני ת"ב שחל ביום א מאת הגאון ר' שריה דבליצקי).
"אב הרחמים"
אומרים "אב הרחמים" בשבת זו בתפילת מוסף [אף דת"ב נקרא מועד] (משנ"ב תקנב ס"ק יב בשם א"ר תקנד). הטעם: לפי שתוכנו דומה לקינות הנאמרות בת"ב (אליה רבא תקנד יח).
"צדקתך"
אין אומרים צדקתך במנחה (שו"ע תקנב יב בשם מהרי"ל), והטעם: לפי שאם חל ת"ב בחול אין אומרים בו תחנון, משום דאקרי מועד שנאמר (איכה א טו) "קרא עלי מועד", וכן (איכה ב כב) "תקרא כיום מועד" וכלל הוא שבימים שאין אומרים בהם תחנון בחול, אין אומרים בשבת "צדקתך" ולפי שצדקתך הוא צידוק הדין על משה רבינו והוי כתחינה (שו"ע תקנט א).
לימוד אחר חצות
"ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך כ"א בדברים המותרים בת"ב, ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות" (שו"ע תקנג ב),
הט"ז מפקפק בענין מניעת הלימוד בשבת, ומסיים דהלומד בשבת אחר חצות לא הפסיד אפילו כשחל ת"ב בשבת וכל שכן שחל ערב תשעה באב בשבת.
ולדינא, נראה שהרוצה להקל בזה אין מוחים בידו, והטעם: לפי שהוא מביא לידי ביטול תורה ללומדים שמתרשלים ללמוד דברים המותרים בט"ב דאין אדם לומד אלא מה שלבו חפץ, ועוד שבחיי אדם (כלל קלד י) כתב שהוא חומרא בעלמא, ועוד דאפילו כשחל בחול כמה אחרונים מקילים ללמוד אחר חצות (משנ"ב תקנג ס"ק ט י).
בשם החזו"א מובא שהיה מחמיר שלא ללמוד בשבת אחר חצות אלא דברים המותרים בתשעה באב (אורחות רבינו ח"ב לו).
סעודה שלישית
אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו (שו"ע תקנב י), והטעם: כדי שלא לזלזל בכבוד שבת (לבוש תקנב יט).
אכילת בשר
אסור להימנע מאכילת בשר ואע"ג דאין חיוב לאכול בשר, והטעם: כיון שנמנע משום אבל עבירה היא (משנ"ב תקנב ס"ק כג).
צורת אכילה
ישב בדאבון נפש שלא ינהג בשמחה (משנ"ב תקנב ס"ק כג). ולמעשה לא נהגו כן אלא כדעת הבכור שור שהובא שם במשנ"ב וכן הורה הגרשז"א לשיר את הזמירות הרגילים.
דיבוק חברים
לא ישב בדיבוק חברים, ומי שרגיל בכל שבת לסעוד סעודת שלישית עם חבריו שרי, והטעם דשרי: דאם מונע אכילה שכזאת הוי אבילות בפרהסיא ואסור (משנ"ב תקנב ס"ק כג).
אכילה עם בני ביתו
מותר לכו"ע, וה"ה שמותר לזמן כשאוכלים ג' בני אדם (משנ"ב ס"ק שם), והטעם: כיון שהוא שבת (אליה רבא תקנב יד).
מים אחרונים
ניתן ליטול מים אחרונים גם אחרי השקיעה, והטעם: דהוי נטילה של מצווה.
זמירות שבת
הגרשז"א הורה לתלמיד הישיבה שאת הזמירות הקבועות בסעודה ורגלים לזמרם בשאר השבתות השנה יזמרו גם בשבת זו בלי שינוי אף בסעודת שלישית, אבל שירים אחרים לא (הליכות שלמה פרק טו הערה 33).
באגר"מ כתב שמותר לזמר זמירות בשבת אף שאין רגיל לזמר, והטעם: דהוי לכבוד שבת, וכמו שמותר לאכול בשר בסעודה שלישית של ערב תשעה באב אף למי שאינו נוהג כן כל השנה כיון שהוא לכבוד שבת הכא נמי שרי (ח"ד סא).
הפסק מבעוד יום
צריך להפסיק מבעוד יום, (שו"ע תקנב י) היינו קודם השקיעה (בשונה מכל שבת שממשיכים לאכול אף אחר השקיעה), והטעם: כי אחר השקיעה אסור לאכול ולשתות גם כשחל בשבת (משנ"ב תקנב ס"ק כד).
זהירות מאיסור הכנה
לא יאכל בשבת ויאמר שאוכל כדי שיהיה לו כוח לצום, והטעם: משום איסור הכנה (הגריש"א לקנות חכמה עמוד יב).
לקיחת תרופות בשבת להקלת הצום
אין לקחת תרופות בשבת להקלת הצום, והטעם: כיון שאין זה מאכל הראוי לאכילה נחשב לקיחתו כהכנה מחול לשבת (הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד 12).
תרופה שמוכנה מערב שבת
תרופות מותר לקחת תרופות כשהם מעורבים עם מים בערב שבת וראוים לשתיה אבל לערבב עם מים וסוכר בשבת אסור, והטעם: לפי שעצם הערבוב נחשב הכנה משבת לחול (הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד יב).
עשית מלאכה – ניקוי כלים
נהגו שלא לעשות מלאכה שיש בה שיהוי בתשעה באב עד חצות היום (שו"ע רמ"א תקנד כב משנ"ב שם ס"ק מג). ולכן יש אומרים שאין להדיח ולשפשף הכלים במוצאי שבת ליל תשעה באב (שו"ת שלמת בנימין סימן ב יוסף אומץ תתפג).
ויש אומרים: שמותר, והטעם: משום דס"ל שעיקר החשש בטיפת כלים הוא משום איסור
רחיצה ולא משום איסור מלאכה, ולכן כתב שישטפו עם כפפה גומי (שו"ת מחזה אליהו סימן פו).
כלים שצריך ליום: כלים שצריך ליום כגון לסעודה בלילה או להאכיל את ילדיו מותר ויותר מזה אסור (שו"ת מחזה אליהו סימן פז),
עוד בעניני איסור הכנה
הבאת קינות לבית הכנסת
יש להיזהר שלא להביא קודם צאת הכוכבים את הקינות לבית הכנסת [במקום שיש עירוב] , והטעם: משום איסור הכנה, אלא א"כ מעיין בהם קצת בבית הכנסת מבעוד יום (שמירת שבת כהילכתה פרק סב מא).
נעלי תשעה באב
אין להביא נעלי תשעה באב לבית הכנסת בשבתאף במקום שיש עירוב והטעם: משום איסור מכין משבת לחול (חיי אדם כלל קנה י).
סידור הספסלים
אין להפוך ולסדר הספסלים בבית הכנסת עד צאת השבת, והטעם: שלא יהיה מכין משבת לחול.
הסרת הפרוכת
מסירים הפרוכת מארון הקודש אחר צאת השבת (לוח א"י) ואין להסירה קודם, והטעם: משום איסור הכנה, ועוד שלא להראות סימני אבילות בשבת (לקט הקמח ח"ג בקונטרס תומר דבורה אות עד, נטעי גבריאל פרק צד הערה כ).
מתוך: לקט הלכות לתשעה באב שחל בשבת מאת הרב יהודה לב שליט"א בעמח"ס 'לב המועדים'
