ברוך דיין האמת: הלך לעולמו זקן האדמו"רים כ"ק האדמו"ר מקאליב זצוק"ל – קורות חייו

בצער עמוק אנו מודיעים על פטירתו של האדמו"ר מקאליב רבי מנחם מנדל טאוב בן 96 בפטירתו ונפטר בביתו בירושלים. מסע הלוויה יצא בשעה 4:00 אחה"צ מבית מדרשו ברח' חנה ותעבור דרך ביהמ"ד הגדול בקרית בעלזא לחלקת הרבנים בהר המנוחות, שם ייטמן סמוך ונראה לציון כ"ק המהר"א מבעלזא זי"ע.

תולדות חייו: נולד במרגיטה  שבטרנסילבניה  למשפחת אדמו"רים צאצאי רבי יצחק אייזיק מקאליב. נישא לחנה שרה שפרה טאוב (תרע"ח, 1918 -כ"ד בכסלו תשע"ב, דצמבר 2011), בתו של רבי פנחס שפירא מקעכניא. ב-1939 נפטר אביו בהותירו אחריו 7 יתומים. לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים ב-1944, מנחם מנדל עם כל אחיו ואחיותיו נשלחו לאושוויץ וכל אחיו נספו שם. הוא שרד אך עבר עינויים קשים, בהם טיפול כימי המונע מזקנו לצמוח.

לאחר השואה עבר לשוודיה, שם התאחד עם אשתו שפרה (נפטרה בשנת ה'תשע"ב). לאחר מכן עבר לארצות הברית. ב-1963 הקים את מרכז חסידי קאליב בראשון לציון (קריית קאליב) ובשנת 1980 עבר לבני ברק, שם הקים את מרכז חסידות קאליב ברחוב חגי ולאחר מכן ברחוב אהרונוביץ. בשנת תשס"ב חנך בירושלים ברחוב חנה בית מדרש חדש ועבר להתגורר על ידו.

האדמו"ר מקאליב היה אחד מגדולי מנציחי השואה כיום. הוא תיקן את אמירת שמע ישראל בסיום כל תפילה לזכר הניספים, וכמו כן היה מעודד אמירת "שמע ישראל" כזכר לקדושי השואה בסיום עצרות המוניות בציבור הדתי והחרדי. בשנים האחרונות הוא החל במפעל אנציקלופדיה לשואה לציבור החרדי ופועל להקמת מוזיאון לשואה עבור הציבור החרדי, שיהיה מוזיאון משלים ליד ושם, לאחר שלדבריו לא מנציחים מספיק את גבורתם הרוחנית של היהודים שמסרו נפשם לקיים מצוות גם בשנים ההן.

• האדמו"ר גם מלחין פורה, ונוהג לשיר בציבור באירועים שונים כולל בחתונות אליהם הוא מוזמן.
• מפעל נוסף של האדמו"ר מקאליב הוא תוכנית בשם "בר בי רב דחד יומא" שפעלה בעבר במקומות רבים ברחבי הארץ, במסגרתה היו קובעים מדי תקופה יום עיון ("יום שכולו תורה") ובו רצף של שיעורים ודרשות עבור הציבור הרחב שאין תורתו אומנותו. כמו כן, מדי שנה, לקראת כ"ד באלול, יום פטירתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ה"חפץ חיים", הוא יוצא בקריאה לציבור הרחב ולתלמידי מוסדות החינוך לערוך בו תענית דיבור.

באייר תשע"ב, לאחר פטירת אשתו הראשונה, והוא בן 89, התחתן בשנית עם שיינדיל מלניק (נולדה בשנת תש"ט) מוויניצא אוקראינה ואחר מכן מבני ברק.

וכאמור היום השיב את נשמתו. [וקיפדיה]