רק עשרה אחוז מהחופים המוכרזים בישראל הינם חופים נפרדים עבור הציבור הדתי, כך עולה מבדיקה שנערכה בלשכת ח"כ אורי מקלב עם תחילת ימי בין הזמנים.
בשנים האחרונות הצורך בחופים נפרדים גדל כאשר הציבור הדתי והחרדי בארץ מתרבה כן ירבו, על פי נתוני הלמ"ס הציבור הדתי והחרדי משמש כיום למעלה מעשרים ושלושה אחוזים מכלל התושבים בישראל ועדיין בקיץ זה מוכרזים 155 חופים: 104 חופים בים התיכון, 31 חופים בכנרת, 16 חופים בים המלח, ו-4 חופים בים סוף. כאשר רק שישה עשר מהם נחשבים לחופים נפרדים באופן רשמי.
בסוף השבוע פורסם כי עיריית נתניה תגביל את מספר המתרחצים בחוף הנפרד לאלף איש בלבד. דבר אשר יגרום למצוקה קשה בציבור היות ולא ניתן יהיה לדעת באם התמלאה מכסת המשתמשים בחוף בכל זמן נתון.
בעקבות כך ולאור העובדה כי צמצום מספר המשתמשים בחוף יביא לעומס רב על שאר החופים בארץ בדקו כאמור בלשכת מקלב ומצאו כי מספר החופים בארץ אינו עולה בקנה אחת עם מספרם של הציבור הדתי מבין כלל האוכלוסייה בארץ וכי הצורך רב באופן רב יותר. בין החופים נכללים גם החופים בדרום הארץ כגון באילת וכדומה כך שבאופן מעשי הרי שמדובר במספרים פחותים בהרבה.
לאור הנתונים והמחסור פנה ח"כ מקלב לשרת הפנים בדרישה להכשיר חופים נוספים עבור הציבור הדתי והחרדי כאשר חופים אלו יהיו כחופים נפרדים באופן המתאים לבני התורה.
יצויין כי רבים מהחופים הנפרדים אינם עולים ברמתם לעומת חופים אחרים בישראל וכי יש להגדיל את רצועת החוף באופן מידי עבור החופים הנפרדים. "חופי הים הנפרדים הם לא רק כבילוי אלא כצורך בריאותי משפחתי. רוב החופים הנפרדים אינם ממלאים את ייעודם בטח לא זה ההלכתי". כתב מקלב לשרת הפנים.
הוא הוסיף כי "לאחרונה פורסמה תקנה חדשה המגבילה את מספר הצרכנים בחוף בנתניה, זוהי תקנה תקדימית שיש לה השלכות על ערים רבות ודורשים את התערבות המשרד להביא להגדלת הקיבולת בחוף באופן מיידי. רבים המגיעים לשם רק מראה את הצורך הרב בפתרון נרחב לכך", סיכם הרב מקלב.
יצויין כי רק מיעוט קטן מרצועות החוף בישראל יש חופי רחצה מוכרזים, ורוב החופים הם אסורים לרחצה או חסרי סטטוס. כך, בים התיכון חופים מוכרזים מהווים רק 7.6% מרצועת החוף; בכנרת 10% ;בים המלח 3.2% ;בים האדום 0.63% .מיעוט יחסי של חופים מוכרזים מאפיין את כלל הרשויות החופיות בישראל.
על פי נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי מחסור בחופים מוכרזים לרחצה ובשעות בהן ניתנים שירותי הצלה עלולים להביא רוחצים להתרחץ בחופים או בשעות שאין בהם שירותי הצלה ובכך לסכן את חייהם.
מהנתונים המוצגים במסמך עולה כי רוב הטובעים למוות – 54 מתוך 65 – טבעו כאשר רחצו מחוץ לחופים מוכרזים או מחוץ לזמני הרחצה המותרים.
קוראים לזה במילה אחת אפליה!