ההבטחה מישראל: חברת אסטרה ASTERRA הישראלית הודיעה היום (שלישי) כי פיתחה טכנולוגיה חדשה לניתוח תמונות לוויין המאפשרת זיהוי מינרלים מתחת לפני הקרקע. כך פורסם בחדשות N12.
על פי בכירי החברה, הטכנולוגיה מבוססת על אלגוריתמיקה מתקדמת, והיא כבר אפשרה זיהוי של מרבצי ליתיום, מינרל בעל חשיבות רבה במאמץ למעבר לאנרגיה ירוקה.
אסטרה רשמה לאחרונה פטנט לשימוש החדש בטכנולוגיה ומציינת כי זו צפויה לאפשר לה למצוא מאגרים גדולים ברחבי העולם, עוד לפני השקעה בחיפושים שעלולים להיות יקרים ולא להניב תוצאות של ממש.
טכנולוגיית הליבה עליה מבוסס הפתרון עושה שימוש באלגוריתמיקה מתקדמת ובבינה מלאכותית לפענוח נתוני מכ"ם מפתח סינתטי (SAR) מלוויינים, תוך שימוש בתדר מיוחד חודר קרקע – אשר מזהים את המוליכות החשמלית של החומר.
באסטרה טוענים כי לאחר בחינת אותות לוויינים לזיהוי נוכחות וריכוזי ליתיום מתחת לאדמה ברמות שונות, ולאחר בדיקה שנעשתה בשטח על ידי מספר חברות המתמחות בתחום, הממצאים אוששו.
"סוללות נטענות הן אחת ההצלחות הגדולות של המדע בכל הנוגע לתחום האנרגיה", מסביר פרופ׳ דורון אורבך מאוניברסיטת בר אילן, חוקר בעל שם עולמי בתחום האלקטרוכימיה והמרת אנרגיה. "הבעיה חמורה כשמדובר במשבר האקלים, כי אנחנו תלויים ביכולת שלנו לאגור אנרגיה ירוקה, כדי שנוכל להישען על אנרגיות ממקורות מתחדשים, כמו אנרגיה סולרית".
פרופ׳ אורבך הוא ראש קבוצת המחקר באלקטרוכימיה, ומי שהקים את מרכז האנרגיה והקיימות של אוניברסיטת בר-אילן ,ומשמש גם כראש INFEP, מרכז המחקר הישראלי להנעה אלקטרוכימית (Israel National Research center for Electrochemical Propulsion).
לדבריו, נכון להיום, המחסור בסוללות ליתיום נטענות לצרכי אגירת אנרגיה לא נובע ממחסור של היסוד בטבע אל מול היקף הביקוש, אלא ממגבלות היכולת שלנו להפוך את החומר לזמין ושמיש בסוללות נטענות בהקיף הנדרש היום לצרכים רבים בראשם תחבורה חשמלית, ובעתיד הקרוב עבור מה שיידרש לצורכי אגירת אנרגיה סולרית.
מייסד אסטרה לורן גאי, תולה את ראייתו בשנים הבאות, בהן גם להערכתו, צפוי הביקוש לליתיום להתגבר. "משבר האספקה נוכח ומשמעותי בתחום, וההערכה היא שב-20 השנים הבאות הוא יהפוך משמעותי אף יותר".
בחברה מקווים להוות ׳עיניים׳ שיסייעו למיפוי הימצאותם של מינרלים, גם היכן שהעין האנושית לא מגיעה: "אנחנו מרגישים שזוהי רק ההתחלה, ומאמינים שעם הטכנולוגיה הזו נוכל כולנו להבין טוב יותר את פרישת הליתיום ברחבי הכדור, ולפעול בהתאם".
לפי דוח של חברת מקינזי שפורסם השנה, כמעט כל מאמצי כריית הליתיום מתרחשים באוסטרליה, אמריקה הלטינית וסין, אשר יחד אחראיות לייצור 98% מהחומר לשימוש תעשייתי. בעוד שהביקוש וההיצע החזויים לטווח הקצר מצביעים על תעשייה מאוזנת למדי, קיים צורך פוטנציאלי לבסס יכולות כרייה וייצור חדשות עד 2030.
לפרופ׳ אורבך, כמו לעוד רבים בקהילה המדעית, אין ספק שכדי להתמודד אם משבר האקלים "שמאיים להפוך את החיים שלנו על כדור הארץ לבלתי נסבלים", יש צורך בצמצום משמעותי של פליטת גזי החממה, מה שחשמול רכבים ומעבר לאנרגיות מתחדשות לייצור חשמל צפויים לאפשר.
"אי אפשר לייחס את ההתחממות הגלובלית בשנים האחרונות לתהליכים קוסמיים. לנו בני האדם יש השפעה רעה וודאית על מצב האקלים, עקב שימוש מאסיבי בדלקים מתכלים המעשיר את האטמוספירה בגז חממה כמו פחמן דו חמצני", מבהיר פרופ' אורבך, אך לא מבלי לתת תקווה.
"אני שמח להעיד שלמדעני האנרגיה הישראלים, יש הרבה מה לתרום. לצד העובדה שאנחנו חיים באזור הפגיע מאוד להשלכות ההתחממות הגלובלית, יש לנו בארץ קהילת אנרגיה מפותחת ומוערכת ברחבי העולם, וברגע שתגיע התמיכה הממשלתית הנדרשת, במסגרת מערכת פוליטית יציבה ומתפקדת, נוכל לפתח פתרונות שיאפשרו למדינת ישראל להגיע לעצמאות אנרגטית ללא זיהום אוויר" הבהיר אורבך.
