שלום וברכה מורי ורבותי!
חודש טוב ומבורך, ראש חודש אלול!
ומהיום בלילה מתחילים אחינו הספרדים לומר את סדר הסליחות.
מלאחר חצות ועד לפנות בוקר, זהו הזמן המיטבי של הסליחות, כאשר כל אחד מבקש מהקדוש ברוך הוא סליחה על חטאיו עוונותיו ופשעיו.
לעומת זאת, אחינו האשכנזים מיום זה מתחילים לומר פרק תהילים מיוחד לאחר תפילת שחרית, בנוסף לתקיעות שופר.
אבל מה זאת אומרת?
למה אנו צריכים לומר את הסליחות כל כך הרבה פעמים, פעם אחר פעם?
האם לא מספיק יום כיפור, בו אנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא סליחה?
האם צריכים לבקש סליחה יותר מפעם אחת?
האם הקדוש ברוך הוא כביכול, חלילה, מבדיל בין הסליחה הראשונה שלנו לבין הסליחה העשירית, או מספר החמישים?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
הקדוש ברוך הוא לא צריך סליחה של אף אחד מאתנו.
הקדוש ברוך הוא רוצה למעננו שנבקש סליחה.
כאשר אתה מבקש סליחה, אתה בעצם משתנה, אתה בעצם מגדיר נכון עד כמה הבנת שמה שעשית היה צעד שאיננו נבון, עד כמה עשית טעות בעצם ביאתך לכאן, עד כמה עצם זה שעשית את הצעד הנוכחי, היה טעות.
כאשר אתה מבין את זה, אתה משתנה, אתה באותו רגע מבין: "הגעתי למקום הלא נכון, אך אני גם יודע לצאת החוצה".
באותו רגע אתה מבין עד כמה דברים לא נכונים שעשית לעולם לא יחזרו ויקרו.
אם אתה מבין את זה, אתה משתנה והופך להיות "המישהו" שראוי ביום ראש השנה הקרוב לקבל דין צדק באהבה, דין של הקדוש ברוך הוא לעוד שנה טובה ומתוקה.
ככל שהבנת את זה טוב יותר, אתה ראוי יותר.
ככל שבקשת סליחה יותר, הגדרת והבהרת לעצמך נכון וטוב יותר מה מותר ומה אסור לעשות, בעצם אתה משתנה והופך להיות מישהו אחר.
כל אחד מאתנו מחפש את המקום הקרוב לביתו, המקום שבו יהיו סליחות, ומידי לילה או מידי בוקר, מגיע ומבקש מהקדוש ברוך הוא סליחה, ומוריד מעליו שכבה נוספת של חוסר הבנה, שכבה נוספת של טומאה, שכבה נוספת של המשהו הלא מוגדר שעד היום לא ידענו להגדיר נכון – האם מדובר בעבירה או לא, או אולי אפילו חלילה חשבנו שהמדובר הוא במצווה…
וכך נזכה כולנו להיכתב ולהיחתם בספר החיים והשלום.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
