בפינה הזאת תוכלו מידי שבוע להתוודע למושג חדש שכנראה לא הכרתם, מעולם המוזיקה.
והשבוע: פיוז'ן. או כפי שזה נקרא באנגלית: Fusion.
אז מהו בעצם המושג הזה שנשמע יותר כמו שם חדש ל'יוגורט-פרוביוטי-3%' שזה עתה עלה על המדף לאחר מתיחת פנים שיווקית?!
אז ככה. בואו ננסה רגע לקטלג את סגנונות המוזיקה השונים שמתדפקים על עור התוף שלנו בכל חתונה סטנדרטית:
זה מתחיל בניגון החופה הישן והטוב, או כפי שהוא נקרא בפשטות לה-לה-לה, שמגיע מסגנון ה'באלד'. עובר למנגינות 'קלאסיות' שמשתרבבות ברקע בין הבורקס לבלינצ'ע. ממשיך עם 'פריילאך' סטנדרטי שבעצם הוא כל שיר מקפיץ חרדי שיצא לפני שנות האלפיים. מהר מאד זה מתקדם למוזיקה החסידית ה'רוקיסטית' הרגילה שלנו… ואז הרושיבע' נכנס והנה אנחנו ב"ימים" שהוא בעצם 'אסטה-פריילאך' שיש כאלו שאפילו בזה דוחפים לנו קצת 'פאנק'. במנה העקרית מתעקש הדוד הזקן להתיש אותנו עם קטע 'חזנות'. הריקודים השניים מביאים לנו יותר 'אלקטרוני' על גבול ה'דאנס', והנה עוברים ל'הורה' שהיא בכלל מוזיקה 'מזרחית', שאמנם עברה מריחת פנים ומנוגנת כיום עם כלים שונים לגמרי המקור. מקנחים עם שיר אחד של 'קרליבך', ועוד שתי רגש של שטיינמץ…
בקיצור. אם כולנו היינו למשל הולנדים מדורי דורות זה היה צורם לנו עד לזרא. מה פשר הערבוב הגס הזה של כל כך הרבה סגנונות מוזיקה מעדות שונות, מתרבויות שונות ומארצות שונות.
אבל אנחנו הרי יהודים ואם הסבא שלי הביא אתו את העוד והדרבוקה ממרוקו, והסבתא שלך הביאה את הכלייזמר עם הקלרינט ממזרח אירופה, השכן מהקומה הראשונה הגיע עם הכינור מהקלאסיקות של אוסטריה, ואילו הזוג מעליית הגג נחתו עם הפסנתר והאקורדיון מרוסיה. כך שבאוזניים שלנו החיבור הזה בין סגנונות שונים נשמע טבעי ומקובל. אך מה קורה כאשר משלבים מוטיבים מסגנונות מוזיקה שונות לתוך שיר אחד? זה עלול ליצור צרמוניה. אך אם יודעים לשלב את זה נכון, כל סגנון במינון המתאים, בצורה החכמה ובמוטיב הנכון, נוצרת יצירה נפלאה! מצד אחד מוכרת וביתית, אך מצד שני מסתורית ומושכת.
וכאן הגענו ל'פיוז'ן' שפירושו המילולי מאנגלית הוא 'היתוך', או במילים אחרות: סגנון מוזיקה שמשלב בתוכו מוטיבים שונים מסגנונות מוזיקה שונות. השילוב הכי נפוץ בפיוז'ן הוא בין ג'אז לרוק, ומעבר לכלים המסורתיים, מוסיפים לו גם אלתורים ומשחקים אלקטרוניים.
ואיפה יש לנו פיוז'ן במוזיקה החסידית? אז ככה. פיוז'ן במובן המלא שלו כמעט ולא קיים במוזיקה אותה התרגלנו לשמוע מבית אבא. כמובן שיש את דניאל זמיר הענק שביצירות העמוקות והכישרוניות שלו יש הרבה פיוז'נים מפתיעים. אבל בכל זאת תוכלו קצת להתבשם מפיוז'ן כל שהוא בשירו הנפלא של אליעזר אוירבך: "הזמן קצר", שמשלב בתוכו רגאיי מפתיע יחד עם רוק עדין, וכמובן שהעיבוד האיכותי הזה שייך ליואלי דיקמן המוכשר.
מושג חדש מעולם המוזיקה נכנס לכם עמוק לתוך הפאוץ', אתם מוזמנים לחזור ולגלות את המושג הבא, כאן, בעוד שבוע בדיוק!
שיר מדהים.