פירוק הרשימה המשותפת ממש עם סגירת הרשימות שהוגשו לוועדת הבחירות המרכזית, עתיד להשפיע על המערכת הפוליטית ועל חלוקת המנדטים בעוד 46 ימים כשינעלו הקלפיות בפעם החמישית בשלוש השנים האחרונות
בטורו השבועי ב"ידיעות אחרונות", ניסה הפרשן הפוליטי עמית סגל, להסביר מה עובר על הפוליטיקאים הערבים, ומה מצבם בתוך המערכת הפוליטית הישראלית.
אחמד טיבי פרץ אל הפוליטיקה הישראלית בשנות התשעים כמי שמוכן לשיתופי פעולה פרלמנטריים. איימן עודה עמד ב־2015 בראש הרשימה הערבית הראשונה מקום המדינה שמנתה מספר דו־ספרתי של מנדטים, וב־2019 הכריז ב'ידיעות אחרונות' על נכונותה להיכנס למשחק ההמלצות אצל הנשיא.
רע"מ בסך הכל המשיכה את הקו הזה, כשהדהימה בנכונותה להיכנס לקואליציה, גם בראשות נתניהו. עבאס עדיין מעוניין בכך: הסכם העודפים בין הרשימות מתעכב לפי שעה בשל סירובו לפסול פומבית שיתוף פעולה עם נתניהו אחרי הבחירות".
סגל כתב כי כל המהלכים הללו נעצרו בעקבות מהלך כפול של בל"ד שהפכה את חד"ש ותע"ל לבדלניות, ואז פרשה. יו"ר בל"ד לשעבר ג'מאל זחאלקה, הסביר השבוע לעמית סגל כי בעיניו, השמאל בישראל גרוע יותר מהימין: "אצל נתניהו, התקציבים למגזר הערבי ניתנו ללא קשר להתנגדותנו לממשלתו.
בקואליציית השינוי, הם הועברו רק לרע"מ, בתמורה להצטרפותה. המסר העמוק הוא שאנחנו נתינים על תנאי", כך אמר זחאלקה לסגל. "הזכרתי לו", המשיך סגל וכתב, "שבאמריקה של המאה ה־19, מכבי האש הגיעו לטפל בשריפות רק בשכונות שהצביעו לראש העיר. הוא שמח להיזכר".
הנקודה החשובה ביותר בטורו של סגל היתה האחרונה והיא עוסקת בהיחלשות ההשפעה הערבית בפוליטיקה, היחלשות שמורגשת מאוד: "ברשימות הציוניות שהוגשו אתמול לוועדת הבחירות המרכזית אין אפילו ערבי מוסלמי או נוצרי אחד במקום ריאלי.
איבתיסאם מראענה נדחקה בעבודה הרחק מעבר לטווח הסקרים, ג'ידא רינאווי זועבי נשלחה לפנסיה. המועמד היחיד שמגדיר עצמו 'ערבי' הוא הח"כ הדרוזי עלי סלאלחה ממרצ. אם לא תחול התעוררות בקנה מידה נרחב, הייצוג הערבי בכנסת ישוב עשרים שנה לאחור, וכמותו גם ההשפעה. רק בתשדירי הליכוד והציונות הדתית הם עוד חזקים ומאיימים מאי־פעם", עקץ סגל
