בבית המשפט העליון החל אחר הצהריים (חמישי) הדיון בהכרעת מעמדו של ח"כ עמיחי שקלי, לאחר שנפסל שריונו בליכוד בידי יו"ר ועדת הבחירות השופט יצחק עמית, פרסמו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והיועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, חוות דעת מנוגדות.
העליון דן בנוסף גם בערעור שהגישה התנועה למען איכות השלטון נגד החלטת השופט עמית שלא לפסול את חברת הכנסת לשעבר עידית סילמן ששוריינה במקום ה-16 בליכוד. בהחלטה נכתב כי "אין לראות בח"כ סילמן כפורשת. זאת, בין היתר בגלל שסיעת ימינה לא ביקשה בשום שלב להכריז עליה כפורשת, ובשל מיעוט הפעולות שסילמן נקטה נגד סיעתה, ובכלל זה, שתי הצבעות בלבד נגד עמדת סיעתה".
העתירה שהגישה בשבוע שעבר מרצ נגד מועמדות עידית סילמן, ששוריינה במקום ה-16 בליכוד, נדחתה. במרצ טענו שח"כ סילמן פרשה מסיעת ימינה ולא התפטרה בסמוך לכך, בדומה לשיקלי. כמו כן, במרצ טענו שהשריון של סילמן הוא "שוחד פוליטי", וכי היא קיבלה אותו תמורת פירוק הקואליציה.
בליכוד הגישו את הערעור לאחר שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, פסל בשבוע שעבר את מועמדותו של שיקלי, ששוריין במקום ה-14 במפלגה בבחירות הקרובות. השופט עמית טען כי שיקלי היה אמור להתפטר מהכנסת כבר עם ההכרזה עליו כפורש מימינה באפריל, והתמודדותו בבחירות, לאחר שפעל נגד סיעתו בכנסת – "תהפוך את החוק לפלסתר".
עתירת הליכוד, ככל הנראה, תתמקד בשני מישורים מרכזיים: אחד מהם הוא ששיקלי פעל בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים ולכן לא ראוי לפסול את מועמדותו חודש לפני יום הבחירות. השני נגד הפירצה בחוק יסוד הכנסת, "האוסר על ח"כ שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, להיכלל בבחירות לכנסת שלאחריה". בחוק לא מוגדר זמן מדויק, אלא רק שההתפטרות צריכה להיות "סמוך לפרישתו".
אולם, במקרה הזה ההתפטרות של שיקלי לא נעשתה בסמוך לפרישתו בגלל שהוא ערער כ-50 ימים לאחר מכן נגד ההחלטה להפרישו ולבסוף, קיבל את פשרת בית המשפט, משך את הערעור והתפטר במטרה להתמודד בבחירות הקרובות. סביר שייטען לטובת שיקלי כי ניסוח הערעור על הפרשתו ארכה זמן ולכן נוצר פער זמנים בין מועד ההפרשה ועד ההתפטרות. בפועל, הוא פרש כ-80 ימים מהכרזתו כפורש.
בהחלטת ועדת הבחירות בשבוע שעבר נכתב: "בנסיבות התנהלותו של שיקלי לאורך כל הדרך, הטענה כי יש לראות בהתפטרותו לאחר משיכת הערעור התפטרות 'בסמוך לפרישתו', עושה את החוק לפלסתר. שיקלי פעל מהרגע הראשון לכינונה של הממשלה בניגוד לעמדת סיעת ימינה. במישור הכמותי ובמישור האיכותי הצביע עם האופוזיציה החל מתחילת הדרך ועד סופה, לרבות בהצבעות חשובות בנושאים שלכאורה עומדים אפילו בניגוד לעמדתו הערכית-אידאולוגית שלו עצמו. במצב דברים זה, שעה שכל העם רואים את המראות ואת הקולות, והאזרח הסביר רואה בשיקלי כמי שפרש כבר בשנת 2021, התפטרותו לאחר החלטתה של ועדת הכנסת בחודש אפריל 2022 הייתה מתבקשת".
יועמ"ש הכנסת תמכה בשריון: "ניתן לראות – בנסיבות העניין – את התפטרותו של המערער כהתפטרות בסמוך לפרישתו", כתבה בנימוקה. עמדת היועצת המשפטית לכנסת היא כי אין לדרוש את התפטרותו של חבר הכנסת טרם מיצוי זכותו להגשת ערעור על החלטת ועדת הכנסת. עם זאת, אפיק כתבה כי "מנגד חוק הכנסת שמקנה זכות ערעור, לא קובע את פרק הזמן שעל חבר הכנסת להגיש את ערעורו".
אפיק ציינה את המורכבות במקרה, אך בכל זאת התנגדה לפסילתו של שיקלי: "בנסיבות מקרה זה, ולא בלי התלבטות, עמדת היועצת המשפטית לכנסת, כפי שהובעה גם בפני בית המשפט המחוזי ובפני כבוד יו"ר ועדת הבחירות, היא כי בבחינת הפגמים שנפלו בהתנהלותו של המערער אל מול זכות הערעור המוקנית למערער בדין והספק הדיוני אשר הוביל להגשת הערעור במועדו – יש להכריע את הכף לטובת זכותו של המערער להיבחר לכנסת. זאת בהתאם לכלל הפרשני לפיו יש לפרש דבר חקיקה באופן שמצמצם את הפגיעה בזכות היסוד לבחור ולהיבחר".
