ראש ממשלת מצרים, מוסטפא מדבולי, הודיע בשבוע שעבר על העלאת שכר המינימום במדינה ב- 300 לירות מצריות (15 דולר), בגלל שהאזרח הממוצע סובל מהאינפלציה בחודשים האחרונים. ראש הממשלה מדבולי אף הודיע על עלייה של 15 דולר בבונוסים ובקיצבאות שיוענקו לעובדי מדינה.
במסיבת העיתונאים הגדולה והמסוקרת שנערכה ביום רביעי, 26 באוקטובר, אמר ראש הממשלה כי שכר המינימום החדש במצרים יעמוד על 3,000 לירות מצריות (152 דולר), לעומת 2,700 לירות מצריות (137 דולר) קודם לכן. מדובר בהעלאת השכר הרביעית מאז כניסתו לתפקיד של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי בשנת 2014. חשוב להדגיש כי העלאת שכר המינימום כעת מגיעה בצל הקשיים הפיננסיים העצומים איתם ממשלת מצרים נאלצת להתמודד. רוב הקשיים הללו נובעים כתוצאה ממשבר הקורונה שפגע קשות באזרחי מצרים, וכתוצאה מהפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר האחרון. שני הגורמים האלה שיבשו עוד יותר את הכלכלה הרעועה ובעייתית במדינה הערבית הענייה.
בשורה נוספת שהודיע עליה מדבולי במסיבת העיתונאים הייתה שהממשלה לא תייקר בסופו של דבר את חשבונות החשמל של התושבים עד יוני 2023. כמו כן, הממשלה תציע סיוע פיננסי לעסקים שנפגעו כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי כדי למנוע את קריסתם. ראש הממשלה אמר שחלק מהשינויים שהוכרזו יקרו מיד, ואחרים צריכים להיות מאושרים בקרוב על ידי הפרלמנט המצרי. יש לציין כי דבריו של מדבולי היו כלליים מאוד, והם לא כללו פירוט מדוקדק מתי כל דבר צריך להתבצע. כל הצעדים הכלכליים שעליהם הכריז ראש ממשלת מצרים נועדו להקל בעיקר על בני המעמד הבינוני והעניים.
אין ספק כי הפלישה הרוסית לאוקראינה פגעה קשות במצרים מבחינה כלכלית. זאת בנוסף לנזקים הקשים שגרמה מגפת הקורונה קודם לכן. אם המצב היה שונה, הכלכלה המצרית הייתה שורדת טוב יותר. למרות המצב שנוצר בעקבות המלחמה, על ממשלת מצרים למצוא פתרונות, כי אין לה שום ברירה אחרת. עליה לדאוג ליותר ממאה מיליון תושבים, כך שטוב שהממשלה העלתה את שכר המינימום במדינה, והיא דואגת לצעדים כלכליים נוספים שייקלו על האוכלוסייה, כמו מניעת ייקור חשבונות החשמל. ייאמר לזכותה של מצרים, שהיא תמיד ידעה לשרוד מבחינה כלכלית: בתקופת בית-המלוכה; בתקופות שלטונם של הנשיאים נאצר, סאדאת ומובארק; ובתקופות שלאחר פרוץ האביב הערבי והדחתו של מובארק מהשלטון. מצרים תמיד מסתדרת בסופו של דבר. על ממשלת מצרים לקוות שהיא תוכל לקבל מענקים והלוואות ממדינות העולם שיוכלו לסייע לה לעבור את התקופה הקשה הזו. הרי מצרים נהנית מסיוע חוץ רחב היקף מארה"ב מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים בשנת 1979. האיחוד האירופי מסייע אף הוא רבות למצרים. כך למשל, פיתוח תשתיות הגז של מצרים מתבצע בעידוד האיחוד האירופי ששואף לחזק את מצרים כספקית גז מרכזית לאיחוד. בכך האיחוד מקטין את תלותו בגז של רוסיה, שמוטלות עליה סנקציות מערביות מאז פלישתה לאוקראינה.
ממשלת מצרים הודיעה לאחרונה כי שכר המינימום במצרים יעלה ל- 152 דולר בחודש. מדובר בהעלאה של כ- 15 דולר (300 לירות מצריות). זו הפעם הרביעית מאז שנת 2014 ששכר המינימום עולה במדינה הערבית הענייה שסובלת מקשיים כלכליים עצומים, אשר הוחרפו עוד יותר בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022.
ראש ממשלת מצרים, מוסטפא מדבולי, הודיע בשבוע שעבר על העלאת שכר המינימום במדינה ב- 300 לירות מצריות (15 דולר), בגלל שהאזרח הממוצע סובל מהאינפלציה בחודשים האחרונים. ראש הממשלה מדבולי אף הודיע על עלייה של 15 דולר בבונוסים ובקיצבאות שיוענקו לעובדי מדינה.
במסיבת העיתונאים הגדולה והמסוקרת שנערכה ביום רביעי, 26 באוקטובר, אמר ראש הממשלה כי שכר המינימום החדש במצרים יעמוד על 3,000 לירות מצריות (152 דולר), לעומת 2,700 לירות מצריות (137 דולר) קודם לכן. מדובר בהעלאת השכר הרביעית מאז כניסתו לתפקיד של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי בשנת 2014. חשוב להדגיש כי העלאת שכר המינימום כעת מגיעה בצל הקשיים הפיננסיים העצומים איתם ממשלת מצרים נאלצת להתמודד. רוב הקשיים הללו נובעים כתוצאה ממשבר הקורונה שפגע קשות באזרחי מצרים, וכתוצאה מהפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר האחרון. שני הגורמים האלה שיבשו עוד יותר את הכלכלה הרעועה ובעייתית במדינה הערבית הענייה.
בשורה נוספת שהודיע עליה מדבולי במסיבת העיתונאים הייתה שהממשלה לא תייקר בסופו של דבר את חשבונות החשמל של התושבים עד יוני 2023. כמו כן, הממשלה תציע סיוע פיננסי לעסקים שנפגעו כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי כדי למנוע את קריסתם. ראש הממשלה אמר שחלק מהשינויים שהוכרזו יקרו מיד, ואחרים צריכים להיות מאושרים בקרוב על ידי הפרלמנט המצרי. יש לציין כי דבריו של מדבולי היו כלליים מאוד, והם לא כללו פירוט מדוקדק מתי כל דבר צריך להתבצע. כל הצעדים הכלכליים שעליהם הכריז ראש ממשלת מצרים נועדו להקל בעיקר על בני המעמד הבינוני והעניים.
אין ספק כי הפלישה הרוסית לאוקראינה פגעה קשות במצרים מבחינה כלכלית. זאת בנוסף לנזקים הקשים שגרמה מגפת הקורונה קודם לכן. אם המצב היה שונה, הכלכלה המצרית הייתה שורדת טוב יותר. למרות המצב שנוצר בעקבות המלחמה, על ממשלת מצרים למצוא פתרונות, כי אין לה שום ברירה אחרת. עליה לדאוג ליותר ממאה מיליון תושבים, כך שטוב שהממשלה העלתה את שכר המינימום במדינה, והיא דואגת לצעדים כלכליים נוספים שייקלו על האוכלוסייה, כמו מניעת ייקור חשבונות החשמל. ייאמר לזכותה של מצרים, שהיא תמיד ידעה לשרוד מבחינה כלכלית: בתקופת בית-המלוכה; בתקופות שלטונם של הנשיאים נאצר, סאדאת ומובארק; ובתקופות שלאחר פרוץ האביב הערבי והדחתו של מובארק מהשלטון. מצרים תמיד מסתדרת בסופו של דבר. על ממשלת מצרים לקוות שהיא תוכל לקבל מענקים והלוואות ממדינות העולם שיוכלו לסייע לה לעבור את התקופה הקשה הזו. הרי מצרים נהנית מסיוע חוץ רחב היקף מארה"ב מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים בשנת 1979. האיחוד האירופי מסייע אף הוא רבות למצרים. כך למשל, פיתוח תשתיות הגז של מצרים מתבצע בעידוד האיחוד האירופי ששואף לחזק את מצרים כספקית גז מרכזית לאיחוד. בכך האיחוד מקטין את תלותו בגז של רוסיה, שמוטלות עליה סנקציות מערביות מאז פלישתה לאוקראינה.