כתוב בפרשה [קדושים] "בצדק תשפוט עמיתך".
פעם אחת ניגש בן לאבא שלו, ושאל אותו אם יש בבית תפוחים? האבא השיב בחיוב, כי יש במקרר תפוחים. הבן ניגש אל המקרר, פתח אותו והוציא שני תפוחים. האבא ראה את הבן עם התפוחים, ונהיה לו חשק… הוא שאל את הבן שלו: "אתה יכול להביא לי אחד מהתפוחים?". "בודאי!", השיב הבן.
הוא בירך 'בורא פרי העץ', ונתן ביס באחד מן התפוחים. לאחר שסיים ללעוס, תפס את התפוח השני, ונגס גם בו… האבא עומד מתשומם… מה זה?! הוא כל כך נפגע… מאיפה הילד למד להתנהג כך?! מאיפה הגרגרנות….? מאיפה החזירות?! הוא שאל את הילד: "תגיד לי, למה אתה מתנהג ככה?". אמר לו הבן: "אבא, אני יודע שאתה אוהב את התפוח קשה… אם התפוח כבר הופך להיות רך, אתה לא אוהב אותו… אז נתתי שני ביסים, לבדוק איזה מהתפוחים קשה יותר.
אז אבא, תיקח את התפוח הזה כי אותו אתה תאהב יותר!". לפעמים זה מעבר לכל דמיון! אדם מתנהג בצורה מסויימת, ואתה מפרש את זה באופן כזה שכמעט ולא משתמע לשתי פנים, והאמת היא בדיוק הפוכה! אדם חייב לדון את חבירו לכף זכות! הבעל שם טוב אומר: לפעמים בן אדם עושה דברים מפוקפקים.
ובשמיים לא יודעים כיצד לדון אותו… אז מה עושים? הקב"ה מזמן לו לראות אנשים העושים בדיוק את אותו המעשה שהוא בעצמו עשה לפני כמה שנים, ועכשיו מחכים בשמיים לראות כיצד הוא ישפוט… אם הוא ישפוט לכף זכות, גם בשמיים ידונו אותו לכף זכות. אבל אם הוא ישפוט לכף חובה… רחמנא ליצלן! אדם פוסק את דינו שלו בעצמו! לכן מצווה אותנו התורה: "בצדק תשפוט עמיתך"! כשאתה שופט את השני, תשפוט אותו בצדק לכף זכות, כי הוא 'עמיתך', הוא עמית למעשים שעשית בעצמך בעבר. אדם נכנס לעבודה, והבוס שלו מתחיל לצרוח עליו…
"מסכן, מי יודע איזה בוקר היה לו, בטח אם הייתי עובר מה שהוא עבר היום, הייתי מתעצבן פי שניים". או שהוא רואה את השכן שלו מקלל… "מסכן, איזו אישה קשה יש לו, וגם נחת מהילדים הוא לא רואה, אם הייתי במקומו בטח הייתי יותר גרוע". ואפילו אם הוא רואה את החבר שלו עושה עבירה… "מסכן, תראה באיזו שכונת פשע הוא גדל, בלי משפחה אוהבת". כשאתה שופט את השני בצדק, אתה לא מציל רק את עצמך, אתה מרומם גם את כל העולם יחד איתך… ועמך כולם צדיקים!
