בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהגישה חברת הכנסת היבא יזבק מבל"ד והרשימה המשותפת על החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול אותה מלהתמודד בבחירות. השופטים שתמכו באישור התמודדותה של ח"כ יזבק היו עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק ארז, מני מזוז וענת ברון. בצד שהתנגד, ונותר במיעוט, היו נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטים נעם סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון.
תגובת מפלגת שס להכשרתה של יזבק: מצער שבית המשפט בחר לתת הכשר למסיתה ותומכת הטרור היבא יזבק. הגבול צריך להיות חד וברור –
תומכי טרור מחוץ לכנסת ישראל.
האבסורד הגדול ביותר שיזבק לא רק אושרה כחברת כנסת, אלא היא גם תהיה זו שתאשר את ממשלת ליברמן, לפיד, מרצ ופרץ.
שופטי הרוב קבעו בעניינה של יזבק כי ב"נסיבות העניין בהינתן הכמות המעטה של הראיות המהותיות; חלוף הזמן; היעדר ביסוס בדבר פעולה חוזרת ונשנית ובעיקר נוכח הבהרותיה והצהרותיה של יזבק המגובות בתצהירים אישיים וכן בהבעת חרטה מצידה ביחס לחלק מהפרסומים – לא הצטברה בעניינה "מסה קריטית" של ראיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות המצדיקות את פסילתה לפי אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה".
לטענת השפוטים פוגלמן, עמית, ברק-ארז, מזוז וברון, "לא הובאה כל הוכחה שהפרסומים האמורים הם חלק מהמאפיינים הדומיננטיים של פעילותה של יזבק ושל שאיפותיה או כי יזבק פעלה או פועלת למימוש המטרה הפסולה שבגינה התבקשה פסילתה".
שופטי הרוב הדגישו כי "אם מתעורר ספק בבחינת חומר הראיות עליו לפעול לטובת הרשימה או המועמד וזאת נוכח מעמדה הרם של הזכות לבחור ולהיבחר ובהינתן אמות המידה המחמירות שנקבעו לאורך השנים בפסיקתו של בית המשפט העליון שלפיהן מניעת השתתפות של מועמד בבחירות לבית המחוקקים תישמר למקרים חריגים שבחריגים".
עוד נקבע כי "יש ליתן משקל משמעותי להצהרותיה של יזבק, כפי שנעשה בעבר בעניינם של מועמדים אחרים מכל קצות הקשת הפוליטית ולכך שיזבק הצהירה ושבה והצהירה באמצעים שונים כי היא מתנגדת לכל אלימות "מכל סוג נגד אף אדם בין אם הוא במדים או לא במדים". בהקשר זה נקבע כי גם אם חלק מן ההבהרות של יזבק היו דחוקות, בלשון המעטה, וגם אם קיים בהן אלמנט מסוים של התרסה או ביטול אין די בכך כדי להפריכן בכללותן ולרוקנן מתוכן".
שופטי הרוב ציינו בהקשר זה כי ב"כל הנוגע לפוסט בעניינה של המחבלת מוגרבי יש לייחס משקל לעובדה כי בתצהירה ציינה יזבק שמדובר בהתנסחות שגויה ובעייתית וכי כיום הייתה מתנסחת אחרת ואף מחקה את הפרסום. שופטי הרוב הדגישו כי אין בתוצאה שאליה הגיעו כדי לגרוע משאט הנפש שמעוררות התבטאויותיה של יזבק ועם זאת ציינו כי שאט נפש אינה עילה לפסילתם של רשימות או מועמדים מלהתמודד לכנסת וגם להיפך".
אוחיון בטוויטר: אחרי החלטת בג"ץ לא לפסול את ח"כ יזבק, בהחלט אפשר להבין את ההתחבטות של יהדות התורה האם לתמוך בפסילתה, כאשר בסוף התהליך זה מגיע לידי שופטים סובייקטיבים שלא חשודים כאוהבי הציבור החרדי.