היום – ההחלטה על הריבית: מה המסר שצפוי בנק ישראל לשלוח למשק?

בנק ישראל יפרסם היום (שני) את החלטת הריבית של הוועדה המוניטרית, והוא צפוי להעלות את הריבית בפעם השישית ברציפות. בתחילת השנה הייתה הריבית בשיעור של 0.1%, וכעת היא עומדת כעת על 2.75%. ריבית הפריים עלתה בהתאם לרמה של 4.25%. על פי הדיווח של נועה רויכמן ב'חדשות 12', החזאים הפיננסיים חלוקים ביניהם לגבי שיעור העלאת הריבית מחר – רבים מאמינים שבנק ישראל יעלה את הריבית שוב ב-0.75%, אחרים דווקא צופים שהבנק יאט את הקצב לרמה של 0.5%.

העלאה של 0.75%, בפעם השלישית ברציפות, תיחשב צעד אגרסיבי של בנק ישראל אשר יאותת למשק על נחישותו של הבנק הלאומי להילחם באינפלציה. ואכן, הסיבה המרכזית לעלות את הריבית בשיעור חד כל כך טמונה בקצב האינפלציה שפורסם בשבוע שעבר: באוקטובר נרשמה עלייה של 0.6%, שהשלימה לעלייה של 5.1% ב-12 החודשים האחרונים. במשק מאמינים שעדיין לא הגענו לשיא האינפלציה, ובבנק לאומי חוזים שהאינפלציה תגיע עד סוף השנה לרמה של 5.5%.

בחדשות 12 ניתחו את התנאים והסיבות לעלייה מתונה או אגרסיבית. עובדה נוספת שצריכה להטריד את בנק ישראל היא הקרבה בין "אינפלציית הליבה", האינפלציה ללא מזון ואנרגיה, לאינפלציה הכללית. בעוד שעליות המחירים בתחומי המזון והאנרגיה מיוחסות להתפתחויות עולמיות, עליות המחירים בתחום השירותים והמוצרים הסחירים מיוחסות להתפתחויות פנימיות, כלומר לביקושים גבוהים בישראל. העלאת הריבית נועדה לטפל בדיוק במגמה הזו.

בנוסף, גם בבנק ישראל שומעים את התוכניות היקרות של הממשלה המסתמנת. חלק מהתוכניות פופוליסטיות, רובן כוללות הוצאות משמעותיות של כסף ציבורי. פזרנות מצד הממשלה למטרות שאינן מעודדות צמיחה עלולה להכשיל את מאמצי הבנק המרכזי לטפל באינפלציה – בזמן שהבנק המרכזי מייקר את הכסף כדי להפחית צריכה, הממשלה תפזר כסף ותעודד צריכה מוגברת. גם העלאות השכר הצפויות כחלק מהסכמי המסגרת יוסיפו ללחצי האינפלציה. בנק ישראל יוכל להשתמש בכלי הריבית כדי לשלוח מסר של ריסון למקבלי ההחלטות וכדי להקדים תרופה למכה.

ומנגד, כותבת רויכמן בחדשות 12, ייתכן שבנק ישראל יבחר לשלוח מסר מרגיע למשק, ולהעלות את הריבית "רק" ב-0.5%. החשש הוא שהעלאת ריבית אגרסיבית מדי תוביל להאטה פתאומית ותגרור את המשק למיתון, שיכלול פיטורים, ירידה במשכורות, וסגירה של עסקים.

לצד נתוני האינפלציה, פורסמו בשבוע שעבר גם נתוני הצמיחה של המשק, והם אמנם הפתיעו לחיוב אך בהחלט סימנו האטה מהרבעון הקודם. המשק הישראלי צמח ב-2.1% ברבעון השלישי של 2022, זאת לאחר צמיחה של לא פחות מ-7.3% ברבעון השני. אחד הגורמים שהובילו להאטה בקצב הצמיחה הוא הצמצום בצריכה הפרטית, כך שיכול להיות שהעלאות הריבית כבר עשו את פעולתן במידה מסוימת.

גם האבטלה במשק הישראלי עלתה בחודש אוקטובר ל-4.3%, אחרי שבחודש הקודם הגיעה ל-3.9%. מדובר בשיער האבטלה הגבוה ביותר מאז דצמבר 2021. במקביל לנתוני המקרו, גם החברות עצמן מפרסמות הודעות על פיטורים המוניים ותוכניות התייעלות. לאחרונה דיווחים כאלה נשמעו גם בחברות ההייטק וגם ברשתות השיווק.

ההתפתחויות האלה מתחברות למגמה האמריקנית: קצב האינפלציה בארה"ב ירד באוקטובר ל-7.7%, אחרי שכב חצה את ה-9% באמצע השנה, ובשוק מאמינים שהאינפלציה האמריקנית עברה את השיא והיא כעת במגמת ירידה. הבנק הפדרלי לפיכך צפוי להאט את קצב העלאות הריבית שלו במידה ניכרת. בנק ישראל עשוי ללכת בעקבותיו במגמה הזו, על אף שהאינפלציה בישראל לא נגיעה לשיא עדיין.

כך או כך, נכתב בחדשות 12, בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית בהחלטות הקרובות, בהתאם למגמה העולמית ולהתפתחויות במשק הישראלי. לא ברור אם הכלכלה הישראלית כבר מגלמת את מלוא ההשלכות של העלאות הריבית האחרונות, ובהחלט יכול להיות שנחוש בהאטה נוספת בעתיד הקרוב. להתמתנות בפעילות הכלכלית עשויות להיות השפעות חיוביות על המחירים, ובפרט על מחירי הדיור, אך היא עלולה להכביד על המגזר העסקי, על הלווים ועל המשקיעים, ולפגוע ביציבות המשק. בצל חוסר הוודאות הזה, רצוי שממשלה חדשה תקום במהירות ותוכל להשלים את הצעדים של בנק ישראל עם תקציב מדינה חדש.