מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה, של חה"כ איתמר בן גביר שיעביר את סמכויות המשטרה לידי השר המיועד בן גביר. 63 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 53 שהתנגדו והיא תוחזר לוועדה המיוחדת להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
בהצעה מוצע להסדיר את יחסי המרות והכפיפות בין מפכ"ל המשטרה ובין הממשלה והשר, בדומה לאופן שבו מוסדרים אלה בין הרמטכ"ל וצה"ל ובין הממשלה ושר הביטחון בחוק־יסוד: הצבא . כן מוצע לתקן את סעיף 8א לפקודה ולקבוע כי המפכ"ל יהיה נתון למרות הממשלה וכפוף לשר, אך בצד זאת להדגיש כי לצד כפיפותו, המפכ"ל הוא הדרג הפיקודי העליון במשטרת ישראל, כשם שנקבע לגבי הרמטכ"ל בחוק־יסוד: הצבא.
בליבת הצעת החוק, מוצע לעגן את סמכותו של השר לביטחון הפנים להתוות את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, ברוח מסקנות הוועדות הציבוריות בנושא. מדיניות זו תתייחס בין היתר לסדרי עדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, ומימוש סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה.
לצד סמכותו הכללית של השר לביטחון הפנים להתוות את מדיניות המשטרה כמפורט בסעיף 8ג המוצע, מוצע לקבוע התייחסות מיוחדת לנושא חקירות המשטרה, עקב רגישותו. מוצע כי בתחום החקירות יהיה השר רשאי להתוות מדיניות כללית, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפכ"ל והמופקדים במשטרה על נושא החקירות. סעיף זה נועד לאפשר לשר להנחות את המשטרה לתת קדימות לטיפול בעבירות מסוימות, כגון עבירות שהן בגדר "מכת מדינה", בהתאם למדיניותו. בצד זאת, מוצע להבהיר כי מדיניות השר לא תוכל לגרוע מחובתה של משטרת ישראל לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, וכן לא תוכל לגרוע מהחובה המוטלת על המשטרה לפתוח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה.
ח"כ איתמר בן גביר הציג את ההצעה בפתח הדיון ואמר: "ההצעה הזו היא הצעה היסטורית שבאה לתקן פקודה מנדטורית מ1926, ואחרי שהתיקון הגדול והמהותי של הפקודה הייתה ב-1970. ההצעה שלנו באה להציב את ישראל לצד מדינות דמוקרטיות רבות בעולם כולו. בכל הדמוקרטיות בעולם השר הממונה על המשטרה, הוא זה שקובע את המדיניות. השר מתווה את הדרך ,השר הוא זה שלוקח אחריות, ומי שבא לקחת אחריות צריך גם לקבל את הסמכות.
התיקון שאנחנו מביאים וברכה לדמוקרטיה, אבל אתכם הדמוקרטיה לא מעניינת כי אף פעם לא הייתם דמוקרטים. אתם אנשים חשוכים, לא ליברליים שלא מסוגלים לקבל דעות שונות, לא מתכתבים עם שיטת המשטר הדמוקרטית.
אני הייתי בהלם שהיועצת המשפטית התנגדה לזה שאנחנו נכתוב שהמפכ"ל כפוף לממשלה. למי המפכ"ל כפוף? ליועצת המשפטית? לפרקליטות? רק במדינות משטרה המפכ"ל עובד ברשות עצמו או שהוא לא כפוף .למה אתם כל כך מתנגדים? אתם יודעים שבעזרת השם הממשלה הבאה תהיה ממשלת ימין מלא מלא. אתם יודעים אתם יודעים היטב אתם יודעים היטב שאנחנו באים להביא מדיניות אחרת. אם זה לא היה איתמר בן גביר אלא עומר בר לב שהיה מביא את ההצעה הזו, הייתם מוחאים לו כפיים."
ח"כ מיקי לוי הגיב: "במקום להביא את ההצעה בדרך המלך, במקום להקים ממשלה ולאחר מכן להביא את החוקים האלה. מן הראוי שגם החוק הזה היה מגיע אחרי שהשר היה מתמנה, לומד את עבודתו. העיסוק הזה הוא איננו ראוי, זהו בליץ בלתי הגיוני, בלתי סביר, 4 חוקים מהותיים, שינוי משטרי, חלקם עוסקים בשינוי חוקי יסוד. אבל הכל נובע מפחד."
שר הביטחון בני גנץ אמר: "השר המיועד לביטחון לאומי עוד לא הושבע, ובחדר כבר עולה ריח הפגר. הוא עוד לא דרך בשערי המשרד – וכבר נשמעים איומי הדחה על המפכ"ל. אנחנו רואים מופעי הדלפות, תדרוכים, והשמצות שמסכנים את הדבר הבסיסי ביותר שמספק ביטחון ויכולת לארגונים גדולים לתפקד והוא אמון. כשיש אמון לא צריך חקיקות בזק, אפשר לבצע תהליכים קשים ומהלכים משמעותיים. וכשאין אמון יש בלאגן מבצעי. כשאין אמון בתוך המערכת אין גם לציבור אמון.
לפגיעה הבסיסית הזו במשטרה, לניסיון להלך אימים על המפכ"ל ולהחדיר את הפוליטיקה למשטרה, להטלת הדופי במקצועיות המשטרה – יהיה מחיר כבד. אני קורא לראש הממשלה המיועד, ולשרים המיועדים – אם אתם רוצים באמת להצליח במשימה החשובה מאוד של חיזוק ביטחון הפנים – אל תחבלו באמון הציבור במי שאמורים לספק את הסחורה. המלחמה של המשטרה צריכה להיות ברחובות ובארגוני הפשיעה – ולא בפוליטיקה. אל תישאו את הפגר לתוך החדר. אל תעשו את המשטרה פוליטית, חלשה, ומסוכסכת."
השר לביטחון פנים עומר בר לב אמר בסיכום הדיון: " בשבוע האחרון מופיעים בפני ועדת הכנסת המיוחדת מפכ"לים, ניצבים בדימוס במשטרת ישראל. הם כבר משוחררים מהמשטרה, הם אינם אנשים פוליטיים, עסוקים בעשייה האזרחית ויכולים להמשיך בשגרת חייהם מבלי לזנק אל תוך הלהבה הפוליטית השורפת.
הם מגיעים לכאן לכנסת ישראל כי הם מבינים שאין ברירה אחרת, לא להם ולא לנו. מדינת ישראל יקרה להם, משטרת ישראל יקרה להם, וכשהם רואים שמדובר במינוי של אדם מורשע בתמיכה בארגון טרור לתפקיד השר לביטחון הפנים, ולגחמותיו של פוליטיקאי אשר גזענותו אומנותו, ושערעור יסודות הדמוקרטיה הוא במשך שנים לחם חוקו הם נחרדים. נחרדים כי משטרת ישראל ניצבת בפני יד מאיימת ודורסנית, חסרת אחריות וחסרת ניסיון המבקשת להפוך את המשטרה לפוליטית."
